Category Archives: כתבות אמצע

משפחת הטכניון אבלה וכואבת על אובדן חייהם של תינוקות, ילדים, זקנים, נשים וגברים, משפחות שלמות שנרצחו בהתקפת הטרור על יישובים שלוים, ועל אנשי כוחות הביטחון שנפלו בעת מילוי תפקידם בהגנה על הבית.

העצב העמוק והחרדה לגורל החטופים, השבויים והנעדרים חונקים את הלב.

ליבנו ומחשבותינו עם חברינו וחברותינו שאיבדו את היקר מכל ועם משפחות החטופים והפצועים.

בלב דואב אנו שולחים את תנחומינו להם ולכל בית ישראל.

יהי זכרם של הנופלים והנרצחים ברוך

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 אדר’ יורם בר סיני ז”ל

בוגר הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 רס”ם (במיל.) אלירן יגר ז”ל

 

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (מיל’) יעקב נדלין ז”ל

בן 36, אור עקיבא

בוגר הפקולטה להנדסת מכונות

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סרן (מיל׳) דניס קרוחמלוב וקסלר ז”ל

בן 32, באר שבע

סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

בית הטכניון משתתף בצערם של

 

עמירם אנקווה, סגל מינהלי בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

 

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יונתן איון, עובד אגף בינוי ותחוזקה

על מות אחיו רס”ב במיל’ סבסטיאן איון ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר איל, סטודנט בפקולטה להנדסת מכונות

על מות אחיו אמיר איל ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

עומר איתח, סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיו סרן הראל איתח ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ אמריטוס יוסף איצקוביץ’, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות נכדו רס”ל עדי אלדור ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ניר אקשטיין, סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית,

על מות אחיו מתן אקשטיין ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו בנג’ו , סטודנט בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

על מות אחותו סמל עמר שרה בנג’ו ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יובל גולן, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

על מות בן דודה רס”ן שגיא גולן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

הסטודנטים בר גורן בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות הוריהם אבנר ומיה גורן ז”ל

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נוי גלס, סטודנטית בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל

על מות בת דודתה סמ”ר ים גלס ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

גלית ויצמן, סגל מינהלי בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות בנו של בן דודה, סמל שלו דגן ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ עילם ילון, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחייניתו לין דפני ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר נירית לביא- אלון, סגל מחקר בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה,

על מות בת זוגתו של בנה ענבר הימן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

איל וולדמן, דוקטור לשם כבוד מהטכניון ואלה וולדמן,

על מות בתם דניאל וולדמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נעם זיסר, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך,

על מות אחיה רס”ן עילי זיסר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מיכל קרן, סגל מינהלי בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות בת דודתה גאיה חליפה ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מירב ברקוביץ’, סטודנטית לתואר מתקדם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אביה שרגא חסיד ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רפי נוה, מרצה בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי ובפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות,

על מות חתנו אל”מ רועי לוי ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר תמר כץ פלד, סגל הוראה במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות

 

על מות חתנה רס”ל גלעד מולכו ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

רועי ששון סטודנט בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

מאיה נמרי, סטודנטית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

—————————————————————————————————————————————————————————

הדס סיונוב, סטודנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר בן אנגלהרד, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

שחר עמר, סטודנטית בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון,

על מות אביה סנ”צ אבי עמר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

אלעד צור , סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות גיסו רס”ל שי אוריאל פיזם ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט

על מות גיסו אלעד קציר ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

סתיו אלפסי, סטודנטית בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי

על מות בן דודה אופיר צרפתי ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

נחשון מרקיל, סטודנט בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל,

על מות בת דודתו דינה קפשיטר, בעלה יבגני ושני ילדיהם אלין ואיתן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר רז פלטי, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות חותנו אברהם (רמי) קציר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

יותם קרן, סטודנט בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט,

על מות סבתו חנה קריצמן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

תמר יצחקי, סטודנט בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,

על מות דודו רס”ן (במיל’) אורי רוסו ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

דביר שוורץ, סטודנט לתואר מתקדם בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי,

על מות אחיו סמל שגב שוורץ ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

 

ליאת רטר, סגל מנהלי בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

על מות בן דודה סגן עומרי שוורץ ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ”ח דני שושן , חבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

על מות אחיינו אליסף שושן ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר עליזה מלק, מרצה בפקולטה למתמטיקה ובמרכז לקידום הלמידה וההוראה,

על מות אחיינה איתן רפאל שניר ז”ל

 

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

פרופ’ ימימה בן מנחם, פרופסור אורח במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות,

על מות נכדה סמ”ר ענר אליקים שפירא ז”ל

 

 

—————————————————————————————————————————————————————————

ד”ר יואב ברוזה, צוות מחקר בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון

על מות בעלה של אחייניתו רס”ן דוד שקורי

 

 

 

* משפחת הטכניון משתתפת בכאבן ובאבלן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. אם נפלה טעות במידע המופיע בעמוד זה, או אם תרצו לשתף אותנו במידע נוסף, אנא כיתבו לאירית גרצוולף למייל evpdg.officehead@technion.ac.il.

רשימת חללי בני משפחות בוגרי הטכניון https://alumni.technion.ac.il/memorial_2023/

 

משרד החינוך והטכניון קיימו בתחילת החודש את אולימפיאדת הביוטכנולוגיה השביעית. האולימפיאדה נועדה למשוך תלמידים לתחום זה ולטפח את תלמידי התיכון העוסקים במחקר יישומי בביוטכנולוגיה. את האירוע שהתקיים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פתחה פרופ’ מרסל מחלוף, סגנית דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שאמרה לתלמידים ולמוריהם: “התרשמתי מאוד מהעבודות שעשיתם במהלך השנה. זכיתם בהזדמנות להתעמק בלמידה, להשוות ממצאים, לפתח שיטות ולהגיע לחקר האמת. כל מה שרכשתם במהלך עבודת המחקר ילווה אתכם כמו אבן יקרה כל החיים. אני מקווה לראות אתכם בפקולטה כסטודנטים בעוד כמה שנים.”

אירוע הגמר של האולימפיאדה מתקיים אחרי חודשים של עבודה מאומצת בבתי הספר, ומגיעים אליו חמישה תלמידים נבחרים מכל הארץ שצלחו את כל השלבים. את האולימפיאדה מובילים מאז היווסדה פרופ’ אילת פישמן ופרופ’ עומר יחזקאלי מהטכניון ויהודית דסקלו, מפמ”ר ביוטכנולוגיה במשרד החינוך. יהודית דסקלו אמרה כי “השנה האחרונה העמידה את כולנו במבחן, ובכלל לא היה ברור שנצליח לקיים אולימפיאדה. תלמידים רבים מפונים מבתיהם, בחינות הבגרות של מועד חורף נדחו, ומחשבותינו נתונות לפצועים ולמשפחות החטופים. עם זאת, בזכות המורים הנפלאים של המגמה והמוטיבציה של התלמידים, הגענו ליום החשוב הזה. האולימפיאדה תורמת רבות לקשר בין הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון לבתי ספר תיכוניים, קשר שמפתח את תלמידי המגמה ברחבי הארץ.”

“בראש ובראשונה אני רוצה להודות למורות ולמורים הנפלאים של מגמת הביוטכנולוגיה אשר עובדים ללא לאות כדי לעניין ולסקרן את התלמידים בתחומי המדע והטכנולוגיה,” אמרה פרופ’ אילת פישמן. “אני מברכת את כל התלמידים שהגיעו לגמר על המוטיבציה והמסירות. כולכם עשיתם עבודה מצוינת שהקשתה עלינו לבחור את הזוכים.”

במקום הראשון זכה דביר בן-אשר, תלמיד כיתה י”ב מתיכון ‘תורה ומדע בכפר’ בכפר סבא, שעסק בעבודתו בהשפעת החלבון הרקומביננטי אלפא-1-אנטיטריפסין על דיכוי תגובה דלקתית. חולים הסובלים מחוסר באלפא-1-אנטיטריפסין מטופלים אחת לשבוע בקבלת עירוי ובו חלבון מסרום דם הומני, וטכנולוגיה שתאפשר לייצר אותו במעבדה תוכל לענות על הצורך בזמינות, הדירות ויעילות שלו כנוגד דלקת במחלות אוטואימוניות. דביר הוא לא רק תלמיד מצטיין, הוא גם יו”ר מועצת הנוער העירוני בכפר סבא.

במקום השני זכתה שחר אלפי מכיתה י”ב באורט הנרי רונסון, אשקלון, אשר בערב לפני האולימפיאדה חוותה אזעקות של “צבע אדום” ובכל זאת הגיעה עם חבריה לכיתה. עבודתה עסקה בתפקיד השפעת סודיום בוטירט על מאפיינים שונים של שורות תאי סרטן השד MDA ו MCF-7. העבודות של דביר ושחר נעשו בשיתוף פעולה עם ד”ר נועה גודין מהמרכז הטכנולוגי בבאר שבע.
במקום השלישי זכתה אליאן סגל, תלמידה מעמל ב’ פתח תקווה, שחקרה את השפעת הפפטיד הציקלי AFP4 על פעילות האינטגרין αVβ3 בתאי סרטן השד. עוד עלו לגמר נגה בן דוד מאורט ע”ש רבין גן יבנה ועדי יחיאלי מתיכון דרכא בית ירח, עמק הירדן.

המשתתפים באירוע שמעו את הרצאתה של הדוקטורנטית ענבל אדמתי מהמעבדה של ד”ר עמית צייזל מהפקולטה להנדסה ביוטכנולוגיה ומזון: “שתי הפנים המולקולריות של רעלת הריון”. ענבל הציגה את עיקרי עבודת הדוקטורט שלה על סמנים ביולוגיים חדשים שיאפשרו לאבחן רעלת הריון מוקדמת בשלב הפרה-סימפטומטי שלה וכך להציע התערבות יעילה יותר שתחסוך חולי וסבל מהאם ומהעובר כאחד. היא אמרה לתלמידים כי התפעלה מהפרויקטים החדשניים שהם הציגו ומיכולת ההרצאה שהפגינו בפני עמיתיהם.

משלחת סולידריות של חברי סגל מ-MIT ומברקלי ביקרה לאחרונה בקמפוס כדי להביע הזדהות עם הטכניון ועם האקדמיה במדינת ישראל. המשלחת נפגשה עם הנהלת הטכניון, סיירה בקמפוס ונפגשה עם חוקרים מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון הציג לחברי המשלחת את ההיערכות המהירה של הטכניון בתגובה לאירועי 7 באוקטובר, לרבות אירוח עשרות משפחות מפונים בקמפוס, סיוע לסטודנטים ולסטודנטיות משרתי המילואים, הקמת מוקד ‘ערבות הדדית’ שכלל מאות מתנדבים וסייע לקהילת הטכניון, לתושבי הדרום והצפון המפונים ולחיילי צה”ל.

בתשובה לשאלת האורחים במה יוכלו לעזור השיב נשיא הטכניון: “על נשיאי האוניברסיטאות בארה”ב לצאת בהצהרה פומבית חד-משמעית התומכת באקדמיה הישראלית ובשיתופי פעולה מחקריים ומתנגדת לחרם, כלומר להימנעות מהזמנת חוקרים ישראלים לכנסים בין-לאומיים ומפרסום מאמריהם.” נציגי MIT וברקלי אמרו כי הם פועלים לגיוס תמיכה בישראל בתרומות והסברה, וכי “דווקא בעת הזו חשוב להגביר את נוכחותם הבין-לאומית של חוקרים ישראלים, לייצר יותר שיתופי פעולה מחקריים כדי להראות תמיכה ולתמוך בהסברה הישראלית.”

פרופ’ דניאל ג’קסון מ-MIT הרצה במסגרת הביקור לסטודנטים ולחברי סגל בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. בהרצאתו הוא הראה כיצד תפיסות מסוימות מחוללות חידושים דרמטיים בעולם התוכנה. פרופ’ ג’קסון פרסם ב-2021 ספר בשם “מהות התוכנה” ובו הוא מציג גישה חדשה לגמרי בתכן תוכנה.

משפחת הטכניון היקרה,

בימים אלה אני שוהה בארה”ב במסגרת מסע נרחב בין קהילות יהודיות ובפגישות עם מאות מתומכינו ועם סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים. סדרת האירועים שנועדה לציין את אירועי המאה לפתיחת שערי הטכניון שינתה את אופייה נוכח אירועי החודשים האחרונים והפכה למסע מרגש. פגשתי סולידריות, תחושת שותפות עמוקה והרתמות מחממת לב לסייע בכל דרך אפשרית. פגשתי גם הערכה עמוקה לדרכו של הטכניון ולכל מה שהוא מייצג – הפנים המאוזנות, החיוביות והאיתנות של מדינת ישראל. רבים נושאים אלינו את עיניהם כמוסד בעל מסורת מפוארת ומצפן ברור, מוסד המחויב לחברה נאורה, מכילה ופלורליסטית, אבן הראשה המבטיחה את ביטחונה וחוסנה הכלכלי של המדינה ואת עתידו של העם היהודי. המפגשים עם תומכינו מרגשים מאוד וניכר בהם שבעיניהם הטכניון אינו “עוד אוניברסיטה” אלא צוק איתן, עמוד תווך ומקור תקווה לימים טובים יותר. קשה לנו לחוש זאת בשגרת היומיום, במעבדות המחקר ובכיתות הלימוד אבל מוטלת עלינו אחריות חשובה. ואם נזקקנו להוכחה נוספת, קיבלנו אותה בליל יום ראשון בדמות הצלחה כבירה של מערכות היירוט שלנו שרבות מהן פותחו בידי בוגרי ובוגרות הטכניון.

הימים חולפים, עונות השנה מתחלפות והנה חג הפסח מגיע ואיתו אביב ופריחה. וכבר סיימנו סמסטר ושוב תקופת בחינות ועם זאת דבר אינו רגיל. חצי שנה חלפה מאז השבעה באוקטובר, חצי שנה כואבת לרבים בקרבנו שחייהם השתנו לעד ביום ההוא ובימים שחלפו מאז. ועל חג החירות המתקרב מאפילים שישה חודשי שבי של יקירינו – 133 נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, יהודים וערבים, שנחטפו בידי מרצחים וטרם שבו. איבדנו סטודנטים ובני משפחה בשדה הקרב ורבים אחרים נפצעו ואנחנו נמשיך ללוות את בני המשפחות, לנחם, לחבק ולחזק.

כ-3,500 סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מנהלי ואקדמי מהטכניון נקראו לשירות מילואים. בהמתנה להם דחינו את פתיחת השנה האקדמית לאמצע ינואר, שבועיים לאחר האוניברסיטאות האחרות. חלקם עדיין משרתים ורבים השתחררו וכבר זומנו לשוב למילואים בחודשים הקרובים. מאז תחילת המלחמה התבלט הטכניון בתמיכתו באלפי הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים ובהתאמות האקדמיות הנרחבות שערך כדי להקל על השתלבותם בשנת הלימודים. בסיוע ידידינו בארץ ובעולם עלה בידנו להעניק לסטודנטים ולסטודנטיות מעטפת תמיכה מקיפה וחסרת תקדים הכוללת סיוע כלכלי נרחב ומענה רגשי מקיף בידי פסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים שהוכשרו בטיפול מודע-טראומה. גייסנו עשרות חונכים מסגלי ההוראה, לרבות חברי סגל שפרשו וכעת נרתמו למאמץ ההוראה, ובנינו מערך אקדמי נרחב המלווה את הסטודנטים משרתי המילואים ומסייע להם להשלים פערים לימודיים. האתגרים גדולים אבל המחויבות של כולנו עמוקה ונמשיך לתמוך ולסייע להם ולבני משפחותיהם ככל יכולתנו כדי ששום סטודנט או סטודנטית לא יישארו מאחור.

כקהילה מגובשת ניצבנו ויכולנו לאתגרים אדירים ואנו ממשיכים להתמודד איתם אבל כעת עלינו להפנות את מבטנו קדימה. לטכניון מעמד ייחודי ועל כולנו להירתם לשיקומה של מדינת ישראל ולהבטחת עתידה. הטכניון הוא המקור העיקרי להכשרת  עילית המהנדסים, המדענים, הרופאים, האדריכלים והמחנכים שיובילו את המשק הישראלי קדימה ואנו רשאים להתגאות בסמסטר המוצלח שהסתיים בשבוע שעבר למרות כל הקשיים. הטכניון הוא חממה לחדשנות הטכנולוגית של מדינת ישראל. כאן נולדים רעיונות וכל אלו חייבים להימשך כדי לסייע למשק הישראלי ולתעשייה להתאושש. עלינו להילחם בגלי האנטישמיות באוניברסיטאות בחו”ל, לתמוך בסטודנטים ובאנשי הסגל שם ולחזק את שיתופי הפעולה איתם. וכאמור, מוטלת עלינו גם אחריות חברתית עמוקה – להמשיך ולהוות דוגמה לחברה מכילה, ליברלית, שוויונית וסובלנית לכל.

אני מבקש לאחל לכם ולבני משפחותיכם חג חירות משפחתי, מאחד ומנחם, ולחברינו הנוצרים והמוסלמים חופשת אביב משמעותית. בליל הסדר נתבונן בכיסאו הריק של אליהו הנביא ונייחל יחד כקהילה מגובשת ומגוונת לשחרור מהיר של כל החטופים ולהחלמת הפצועים, וליבנו יהיה איתם ועם כל אלה שאיבדו את היקר להם מכול.

 

פרופסור אורי סיון

נשיא

פרופ’ מיכאל גליקמן דיקן הפקולטה לביולוגיה, יקבל את המענק על חקר “מנגנוני נזק בהעברת אותות במערכת האוביקוויטין והשפעתם על ניוון עצבי במוח”. פרופ’ גליקמן וצוותו פיתחו מודל חדשני לחקר מחלת האלצהיימר על ידי שימוש בתאי עצב שהופקו מתאי גזע אנושיים. המחקר המוצע מבוסס על השערתם כי פגיעה במערכת האוביקוויטין, האמונה על ניקוי התאים מחלבונים פגומים, עלולה להוביל להתפתחות מחלת האלצהיימר בתאי עצב. המענק יאפשר לחוקרים לזהות את המרכיב הספציפי במערכת האוביקוויטין הגורם להתפתחות המחלה בשלבים הראשוניים, להבין את המנגנון, ובטווח הרחוק לפתח טיפולים חדשניים למחלה. 

פרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט תקבל את המענק על חקר “דנדריטים כיחידות החישוביות העיקריות ללמידה מוטורית מתמשכת בקליפת המוח”. בבסיס המחקר: היפותזה חדשנית לגבי האופן שבו המוח מצליח לשמר זיכרונות קיימים בעת לימוד משימות חדשות – אתגר שהבינה המלאכותית טרם פתרה. על-פי ההיפותזה של פרופ’ שילר, יכולות זיכרון מדהימות אלה מבוססות על יכולתם של העצים הדנדריטיים הענפים בתוך תאי קליפת המוח לאגור פיסות מידע רבות בעת ובעונה אחת. השערה נוספת של פרופ’ שילר היא ששיבושים במנגנון זה הם גורם מרכזי בהפרעות מוחיות שונות כגון אלה המעורבות במחלת פרקינסון.

ERC Advanced הוא מהמענקים היוקרתיים והתחרותיים ביותר של Horizon Europe, והוא מספק לחוקרים יוצאי דופן הזדמנות לעסוק בפרויקטים שאפתניים, מוּנעי סקרנות, העשויים להוביל לפריצות דרך דרמטיות. המענקים מוקדשים לטווח רחב של תחומים בחזית המחקר ממדעי החיים והמדעים המדויקים ועד מדעי החברה והרוח.

נשיאת הנציבות האירופית למחקר (ERC)  מריה לפטין בירכה את הזוכים והוסיפה כי “אני שמחה במיוחד שאנו רואים השנה בין הזוכים יותר חוקרים באמצע הקריירה. אני מקווה כי הדבר יעודד חוקרים נוספים בשלב זה בקריירה להגיש מועמדות למענקים אלה.”

איליאנה איבנובה, הממונה על חדשנות, מחקר, תרבות, חינוך ונוער בתוכנית Horizon Europe, אמרה כי “מענקים אלה לא רק יתמכו בחוקרים מובילים בהרחבת גבולות הידע אלא גם יוסיפו 2,500 משרות לפוסט-דוקטורנטים, דוקטורנטים וחוקרים  אחרים. השקעה זו מטפחת את הדור הבא של מוחות מבריקים.”

פרס טיורינג, המכונה “הנובל של מדעי המחשב”, יוענק לפרופ’ אבי ויגדרזון, בוגר הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב וחוקר במכון למחקר מתקדם (IAS) בפרינסטון. הפרס הוא פרס שנתי הניתן על-ידי ארגון ה-ACM – האגודה האמריקאית למכונות מחשוב.

ביוני 2023 קיבל פרופ’ ויגדרזון תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, זאת “על תרומתו החשובה ועל מנהיגותו בתחומי התאוריה של מדעי המחשב ובמתמטיקה בדידה, לרבות תורת הסיבוכיות, הצפנה, גרפים מרחיבים ועוד; ולאות תודה על קשריו ארוכי השנים עם הטכניון, שתחילתם בלימודי התואר הראשון”.

פרופ’ ויגדרזון, יליד חיפה (1956), השלים תואר ראשון בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון בשנת 1980 הוא המשיך לתואר שני ודוקטורט בפרינסטון, וכיום הוא משמש חוקר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. במהלך השנים הוא פרסם מאות מאמרים וזכה בשורה של פרסים ומלגות ובהם מלגת אלון, פרס גדל, פרס קוננט, פרס נבלינה ופרס אבל (Abel Prize). כדי להנגיש את תחום הסיבוכיות ואת קשריו לתאוריה של מדעי המחשב כתב פרופ’ ויגדרזון ספר בנושא: “מתמטיקה ומחשוב – תאוריה שחוללה מהפכה בטכנולוגיה ובמדע”.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את פרופ’ ויגדרזון ואמר: “אנחנו גאים מאוד בהיותו בוגר הטכניון ובקשריו ארוכי השנים עם קהילת החוקרים שלנו. בשנה שעברה הענקנו לו תואר דוקטור לשם כבוד על תרומותיו פורצות הדרך בקשת רחבה של נושאים ממתמטיקה בדידה וסיבוכיות לקריפטוגרפיה. הזכייה בפרס טיורינג מבטאת את ההכרה העולמית בתרומותיו יוצאות הדופן של פרופ’ ויגדרזון ואנו מברכים אותו על הכבוד הרב ושמחים בשמחתו.”

דיקן הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, פרופ’ דני רז, אמר כי “תרומתו העצומה של פרופ’ ויגדרזון לעולמות המתמטיקה והמיחשוב, שזיכתה אותו בהכרה בין-לאומית בפרסי אבל, גדל, קוננט ונבלינה, הובילה כעת לבחירתו לפרס נובל של מדעי המחשב, פרס טיורינג. פרופ’ ויגדרזון הוא מופת לבוגרים שלנו – בוגר שסיים את לימודיו ומאז הקדיש את הקריירה שלו לקידום הידע האנושי. כחוקר מבריק בשני התחומים האלה, מתמטיקה ומדעי המחשב, ובממשק ביניהם, אין ראוי ממנו לקבל את הפרס.”

פרופ’ אבי ויגדרזון דיבר בשם מקבלי התארים בטקס תוארי דוקטור לשם כבוד שהתקיים במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון – ואמר: “אין לי ספק שכולנו, מקבלי התארים, מתרגשים להיות כאן הערב. זה כבוד עצום. אני מבקש להודות לאקדמיה הישראלית ולכל האנשים שתרמו לקריירה שלי – משפחתי, מורים ומנטורים, סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים. אני מודה לכל המוסדות האקדמיים שהייתי בהם, כשהטכניון הוא כמובן הראשון שבהם, ה’אלמה-מאטר’ שלי. הטכניון הכין אותי היטב לקריירה האקדמית שלי. היו לי כאן מורים מעולים וכאן פגשתי ב-1980 את עדנה, לימים אשתי, בשיעור שעסק בפתרון חידות. כאן התאהבנו וכאן, בבית הכנסת בטכניון, נישאנו. כאן התאהבתי גם בתחום העיסוק שלי – תאוריה של מדעי המחשב. הטכניון הוא מאור של מצוינות התורם לביטחונה של מדינת ישראל ולכלכלתה מתוך חתירה לידע ולאמת באמצעות חקירה והיגיון, פתיחות ושיתוף פעולה עם החברה הישראלית והגלובלית. חשוב לשמר את הערכים האלה.”

כאמור, בשנת 2021 זכה פרופ’ ויגדרזון בפרס אבל (Abel Prize) הניתן על ידי האקדמיה הנורווגית למדעים, יחד עם ידידו ועמיתו לסלו לובאס מאוניברסיטת אטווס לורנד בבודפשט, הונגריה, “על תרומתם העצומה לתאוריה של מדעי המחשב ולמתמטיקה בדידה ועל תפקידם המנהיגותי בעיצובם של תחומים אלה כתחומים מרכזיים במתמטיקה המודרנית.” באתר הפרס נאמר כי “פרופ’ ויגדרזון ידוע ביכולתו לגלות קשרים בין תחומים שלכאורה אין קשר ביניהם. הוא העמיק את הקשרים בין מתמטיקה ומדעי המחשב. אין עוד אדם יחיד שהרים תרומה כה גדולה להרחבה והעמקה של תחום התיאוריות של סיבוכיות. הוא ערך מחקרים בכל הבעיות הקשורות לתחום זה ובמהלך השנים התחום התפתח סביבו. יישומו החשוב ביותר של תחום הסיבוכיות הוא כיום קריפטוגרפיה באינטרנט, ופרופ’ ויגדרזון תרם תרומות עצומות גם בהקשר זה, לרבות מחקרים ב- zero-knowledge proof המשמשת כיום בסיס חשוב בטכנולוגיות קריפטוגרפיה.”

 

לסרטון שהוקרן לכבוד זכייתו בתואר דוקטור כבוד של הטכניון

 המשלחת נפגשה עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, עם המשנה הבכיר לנשיא פרופ’ עודד רבינוביץ’, עם המשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר ועם פרופ’ עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה.

נשיא הטכניון הציג לחברי המשלחת את ההיסטוריה של הטכניון ואת השפעתו יוצאת הדופן על מדינת ישראל. הוא הוביל אותם בסיור במרכז המבקרים ע”ש דיויד וג’נט פולק והציג להם כמה מהתגליות המרכזיות של חוקרי הטכניון ובהן אלה שהובילו לזכיות בפרסי נובל.

השגריר לו (Lew), יליד 1955, השלים שני תארים במשפטים באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת ג’ורג’טאון. לתפקיד השגריר בישראל הוא הושבע ב-2 בנובמבר 2023, לאחר שכיהן בממשל האמריקאי כשר האוצר, כראש הסגל בבית הלבן וכראש משרד הניהול והתקצוב. מלבד תפקידיו בממשל הוא כיהן בין השאר כשותף-מנהל בחברת ההשקעות לינדזי גולדברג, כמשנה לנשיא אוניברסיטת ניו יורק וכחבר סגל באוניברסיטת קולומביה.

לשאלת השגריר על התמורות ביחסים בין הטכניון למוסדות האקדמיים בעולם בעקבות אירועי 7 באוקטובר השיב נשיא הטכניון פרופ’ סיון כי “דברים מסוימים אומנם השתנו, אבל מוקדם לקבוע אם מדובר בשינויים ארוכי טווח. בכל מקרה, הקשיים ניכרים יותר במדעי הרוח והחברה ופחות בתחומים שבהם הטכניון עוסק. חשוב להבהיר שמותר להתווכח, מותר לקיים מחלוקת, אבל חיוני לסמן את הגבול שבו חופש הביטוי מנוצל להסתה. ואכן, המצב כיום טוב יותר באוניברסיטאות שבהן ההנהלות הבהירו שיש קווים אדומים.” נשיא הטכניון הוסיף כי “אנו, תושבי ישראל, חווים כיום קושי רב מאוד, אבל אנו מודעים גם למצוקה שבה נמצאים יהודי ארצות הברית. מחובתנו להיות קשובים להם ולסייע להם ככל האפשר.” 

בקיץ האחרון נכנסה נבחרת הטכניון בקטרגל-נשים להילוך גבוה בעקבות עלייתה לאליפות אירופה. בסופו של דבר התבטלו התוכנית בגלל המלחמה, אבל המאמנת והשחקניות מאמינות שההזדמנות עוד תשוב.

מאמנת הקבוצה היא יסמין עואד, בוגרת הטכניון ומהנדסת קונסטרוקציה בחברת החשמל. היא גדלה בעיר טמרה שבגליל התחתון, שם שיחקה כילדה כדורגל להנאתה. בכיתה י”א היא התקבלה לתוכנית חילופי תלמידים ויצאה לשנה בארצות הברית. “שם, במסגרת בית הספר, שיחקתי כדורגל לראשונה באופן מסודר, עם מאמן, והתחלתי להבין את המשמעות של משחק בקבוצה ואת מה שזה נותן לשחקנים.”

כשהגיעה עואד לטכניון סיפרה לה החונכת שלה שהיא משחקת כדורגל בנבחרת הטכניון – והציעה לה להצטרף. “הצטרפתי ומאז לא עזבתי את הכדורגל. יותר מזה, כשסיימתי בפעם הראשונה תואר ראשון החלטתי להמשיך לעוד תואר – פשוט כי לא רציתי לעזוב את הנבחרת.” מפה לשם השלימה עואד לא פחות מארבעה תארים בטכניון: שלושה תארים ראשונים (הנדסה ביו-רפואית, הנדסה אזרחית וסביבתית, גאודזיה) ותואר שני בתכנון ערים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. בין התארים היא יצאה לקורס מאמנים בווינגייט, כשמטרתה: להביא את הכדורגל  לטמרה, מתוך אמונה ש”אנחנו צריכים להחזיר טובה לחברה שבה גדלנו.”

הגשמתו של החלום לא הייתה פשוטה. במשך שנתיים היא הפעילה חוג לכדורגל בטמרה ולאחר מכן, בסיועם של שני שותפים המאמינים כמוה בעוצמתו של כדורגל נשים, הצטרפה למועדון שמשחק בליגה. “זו שנה רביעית שלנו, וכיום המועדון מונה כ-150 ילדות ונשים, מכיתה א’ ועד בוגרות. לאחר שנה בליגה הארצית הוחלט לעלות לליגה הלאומית.” פעילותה במועדון נעשית בהתנדבות מלאה, מתוך רצון לחולל שינוי חברתי באמצעות חינוך וספורט.

לאחר שנה של עבודה וסיום לימודי הדרכת כדורגל ביקשה עואד לחזור לשחק בנבחרת הטכניון, אבל הוסבר לה שרק סטודנטים יכולים לשחק. זה היה הרגע שבו היא נרשמה לתואר השני – ואחרי שנה הפכה למאמנת נבחרת הטכניון.

לדברי גאיה לוין, מוותיקות הנבחרת, “ילדות שמשחקות כדורגל אינן מחזה נפוץ בישראל, ואני מאמינה שקבוצות כמו שלנו יכולות לשמש דוגמה לילדות שעשויות ליהנות מכדורגל.” היא עצמה, לדבריה, הייתה ‘טום בוי’. “התאמנתי בג’ודו הרבה שנים ושיחקתי קצת כדורגל, אבל רק בחוג הספורט בטכניון הבנתי שאני טובה בזה והצטרפתי לנבחרת הקטרגל. זה ספורט קבוצתי נהדר, ושינוי בתחום הזה יכול לעשות טוב להמון נערות ונשים. יש מקומות שבהם זה נתפס כספורט שמתאים לנשים לא פחות מאשר לגברים, והייתי רוצה שנצליח לנרמל את זה גם בחברה הישראלית.”

לוין, שהשלימה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית  וכעת עושה שם את התואר השני, אומרת כי “מעבר להיבט המקצועי יש כאן מפגש מאוד ייחודי ולא רגיל – הרי ביומיום אין לרובנו מפגש כל כך בלתי אמצעי בין יהודים לערבים, וכאן יש יהודיות וערביות, סטודנטיות מפקולטות שונות ובגילים שונים מ-19 ועד 30. כולנו קבוצה אחת ולכולנו מחויבות זהה, והפעילות הזאת מוציאה מאיתנו צדדים שלא בהכרח מתגלים בשגרת הלימודים עצמה. הקבוצה הזאת מתעלה מעל לכל דעה פוליטית ואמונה והיא מאחדת אותנו והופכת אותנו לחזקות הרבה יותר ביחד.”

לוין מציינת כי אחת משחקניות העבר של הנבחרת היא רחל שטיינשניידר, בוגרת הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, המשחקת כיום בנבחרת ישראל ושיחקה גם בליגה הצרפתית ובליגה הדנית. לעולם הכדורגל היא נכנסה רק בגיל 21 ומאז נסקה הקריירה שלה בארץ ובעולם.

יסמין עואד סיימה את וינגייט – אבל וינגייט לא עזבה אותה. “באליפויות אס”א, וינגייט היא המתחרה הכי קשוחה שלנו, ועד כה לא הצלחנו לנצח את הנבחרת שלהם. עכשיו, עם האימונים האינטנסיביים לקראת האליפות בצרפת, אני מאמינה שהשיפור יכול להביא לנו ניצחון באליפות האוניברסיטאות בארץ ולהעלות אותנו מהמקום השני למקום הראשון.”

אבל השאיפה לנצח אינה חשובה לה כמו הערך העצום שמעניק הכדורגל לשחקניות הנבחרת. “רק כשמשחקים כדורגל אפשר להבין את ההשפעה החיובית שלו. האימונים בקבוצה יוצרים חברה מחוברת יותר, טובה יותר, ובנבחרת הנשים בטכניון אפשר לראות את החיבור הזה היטב – יש בה יהודיות וערביות, דתיות וחילוניות בגילים שונים ועם עמדות פוליטיות שונות. כל ההבדלים האלה נעלמים כשאת נאבקת על המגרש. הכול נהיה פשוט יותר כי אי אפשר לנצח בלי שיתוף פעולה.”

 

קרדיט צילום: יואב אדלשטיין

בתאים תקינים, חלבונים אלו מפורקים במהירות על ידי מנגנוני ההגנה של התא, אולם בתאי סרטן מסוימים מתפתחת “עמידות לפירוק” המקנה לגידול עמידות לתרופות אנטי-סרטניות. יציבות מוגברת של אונקו-פרוטאינים אלו היא קריטית לשרידות תאי הסרטן.

במסגרת מחקר בין-לאומי משותף, שלושה מדענים מהטכניון ועמיתיהם בגרמניה יחקרו את המנגנונים המולקולארים המייצבים אונקו-פרוטאינים בסרטן. החוקרים יפתחו גישות חדשות לתקיפת מנגנוני העמידות, כך שחלבונים אלו יפורקו במהירות וריכוזם יחזור לרמות פיזיולוגיות תקינות, דבר שיביא למותם של תאי הסרטן. פרויקט המחקר הקבוצתי זכה במענק של 1.6 מיליון יורו מתוכנית המחקר DIP לשיתוף פעולה מחקרי בין גרמניה לישראל.

חוקרי הטכניון השותפים בפרויקט הם פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, פרופ’ אמיר אורין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט וד”ר דן ברכה מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. מגרמניה, שותפים לפרויקט פרופ׳ איוון דיקיץ׳ מאוניברסיטת גטה בפרנקפורט ופרופ׳ מרקוס דיפנבכר ממרכז הלמהולץ במינכן.