50 שנים לאלגוריתם ששינה את פני התקשורת הדיגיטלית

הטכניון ציין את היובל לאלגוריתם ויטרבי בטקס חגיגי. האירוע התקיים במסגרת כנס TCE, שהתמקד בקידוד למערכות מידע ואחסון

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

הטכניון ציין 50 שנים לאלגוריתם ויטרבי, ששינה את פניו של עולם המידע הדיגיטלי בהקשרים רבים ומגוונים ובהם שידור קול בשיחות טלפון, שידור תמונה וקול בשיחות וידאו והעברת מידע באינטרנט ובתשדורת סלולרית. האלגוריתם פורסם על ידי פרופ’ אנדרו ויטרבי בשנת 1967, חולל מהפכה בפענוח מידע ובסינון אופטימלי של רעשים והפרעות והוביל לפיתוחן של טכנולוגיות תקשורת מרכזיות ובהן CDMA.
“ציון שנת היובל לאלגוריתם בטכניון מרגש אותי מאוד,” כתב פרופ’ ויטרבי לדיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פרופ’ אריאל אורדע. “לא התכוונתי לכתוב אלגוריתם יישומי שיחולל השפעה רבה כל כך, פשוט עסקתי בתיאוריה. אפשר לומר שפשוט נתקלתי במטיל זהב שאחרים לא טרחו להרים מהרצפה.” עם פרסום האלגוריתם הכריז ויטרבי כי הוא תורם אותו לטובת הכלל ומוותר על תמלוגים, והאלגוריתם הופץ ואומץ במגוון יישומים. את הונו עשה פרופ’ ויטרבי לימים בחברת קוואלקום, שאותה ייסד יחד עם שותפו אירווין ג’יקובס.
נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר בארוע לכבוד ויטרבי כי “אנדרו הוא יזם ומהנדס מעולה שתרם לטכניון רבות. הוא האמין מאז ומתמיד שדרכו של המחקר המדעי היא דרך ארוכה ביער אפל, שבה האדם מוצא דווקא את הדברים שכלל לא חיפש. רק לאחרונה קראתי את האוטוביוגרפיה שלו וגיליתי פרטים שלא ידעתי למרות ההיכרות רבת השנים בינינו. כשהיה אנדרו בן 4 נאלצה משפחת ויטרבי לעזוב את איטליה מולדתה משום שהממשלה האיטלקית נישלה את היהודים מכל זכויות האזרח. המשפחה היגרה לארה”ב, שם השלים אנדרו לימודים יסודיים ותיכוניים. בזיכרונותיו הוא כותב על ימי נעוריו בארה”ב: ‘נפלנו בין הכיסאות כי האמריקאים התייחסו אלינו כאל איטלקים והאיטלקים התייחסו אלינו כאל יהודים.’ הקריירה האקדמית שלו הובילה אותו לאוניברסיטת UCLA, שם פרסם את המאמר ההיסטורי.”

 

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל,  פרופ' אריאל אורדע

דיקן הפקולטה להנדסת חשמל, פרופ’ אריאל אורדע

פרופ’ ויטרבי ביקר בישראל לראשונה בשנת פרסום המאמר, 1967, וכאן בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון קשר ידידות אמיצה עם הפרופסורים יעקב זיו ואברהם למפל, לימים מפתחי אלגוריתם למפל-זיו שחולל גם הוא מהפכה בתחום התקשורת, ועם פרופ’ ישראל בר דוד ופרופ’ משה זכאי. קשריו ההדוקים עם הטכניון התבטאו במרוצת השנים בפעילותו באגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS)  שהעניקה לו את פרס אלברט איינשטיין, ובייסוד מרכז אנדרו וארנה ויטרבי ללימודים מתקדמים בטכנולוגיות מחשוב, קתדרת אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי למערכות מידע ומדעי המחשב, תכנית המלגות ע”ש אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי וקרן משפחת ויטרבי לגיוס חברי סגל ולהעסקתם. תרומתו הגדולה ביותר לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון – 50 מיליון דולר – הוכרזה ביוני 2015, ובעקבותיה נקראת הפקולטה להנדסת חשמל על שמו ועל שם אשתו ארנה.

פרופ’ ויטרבי הוא פרופסור-אורח מיוחד בפקולטה להנדסת חשמל, דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון, חבר בקורטוריון הטכניון הבינלאומי ו”גארדיין” – תואר השמור למי שתרם לטכניון סכומים גבוהים במיוחד.
את המושב המיוחד לציון יובל לפיתוח האלגוריתם הנחה פרופ’ פול סיגל, ידיד ועמית ותיק של פרופ’ ויטרבי. הוא ציין כי שנת 1967 היתה שנה דרמטית בעולם לא רק בגלל אלגוריתם ויטרבי אלא גם בשל מלחמת ששת הימים שהסירה איום קיומי מעל מדינת ישראל ופרסום האלבום “סרג’נט פפר” של להקת החיפושיות, שחולל מהפכה בעולם המוזיקה. הוא הוסיף כי “ויטרבי הוא חלוץ אקדמי שהפך לאיש עסקים בעל חזון ובסופו של דבר נהיה גם פילנתרופ. עלינו ללמוד ממנו.”

הארוע החגיגי התקיים במסגרת כנס TCE השביעי שהתקיים בטכניון. השנה התמקד הכנס בקידוד למערכות מידע ואחסון וההרצאות עסקו במגוון תחומים ובהם קידוד המאפשר את אמינות זיכרונות הפלאש, מערכות אחסון אמינות ומהירות בנפחים מאסיביים, אתגרי האחסון בענן ואחסון בדי-אן-איי.

מארגני הכנס, פרופ’-משנה איתן יעקבי (הפקולטה למדעי המחשב) ופרופ’-משנה יובל קסוטו (הפקולטה להנדסת חשמל), הם כבר דור שלישי של מומחים בתחום הקידוד ותורת האינפורמציה. כיום מוכר הטכניון כמרכז מצוינות בתחומים אלה.

פרופ' פול סיגל

פרופ’ פול סיגל

Capture1