פלסטיקאי דור 3

רפואה ואנושיות בעולם עתיר מידע: טקס חלוקת תוארי דוקטור לרפואה בטכניון, עם משפחה אחת ובה שלושה דורות של מנתחים

פרופ’ ברנרד הרשוביץ, נכדו ליאור הר-שי ובנו בנו פרופ’ ירון הר-שי צילום ניצן זוהר, דוברות הטכניון

פרופ’ ברנרד הרשוביץ, נכדו ליאור הר-שי ובנו בנו פרופ’ ירון הר-שי
צילום ניצן זוהר, דוברות הטכניון

“קשה לתאר את השינוי שעברה הרפואה מאז שהפרופסור לאנטומיה עמד באמצע אמפיתיאטרון, על השולחן לפניו מונחת גופה וסביבו הסטודנטים לרפואה.” כך אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בטקס חלוקת תוארי דוקטור לרפואה מטעם הטכניון ל-117 בוגרי המחזור ה-43 של הפקולטה לרפואה ע”ש רות וברוך רפפורט.
פרופ’ לביא הדגיש בטקס את הקשר החם עם משפחת רפפורט, שיוצגה באירוע על ידי האם רות והבנות ורד ועירית, ואמר לדוקטורים החדשים: “אתם מקבלים את התואר בתקופת המהפכה התעשייתית הרביעית – המהפכה הדיגיטלית. בעולם החדש אין משמעות לשינון בעל פה וללמידה מכנית משום שהמידע נמצא אתנו כל הזמן. יותר מזה, רופאים כיום מתמודדים עם מטופלים המצוידים במידע שרכשו אצל ‘פרופסור גוגל’. כל זה מחייב אותנו להתאים את ההכשרה של רופאים חדשים לעידן החדש הזה, עם מיומנויות אחרות ותחומי מחקר חדשים ובעיקר ההבנה שהלמידה כשלעצמה אינה מהותית בתהליך קבלת התואר.”

על השינוי המשמעותי בלימודי הרפואה סיפרו מכלי ראשון שלושה רופאים-מנתחים בני משפחה אחת: פרופ’ ברנרד הרשוביץ, בנו פרופ’ ירון הר-שי ונכדו ליאור הר-שי. השלושה חגגו יחד בטקס את הענקת תואר הדוקטור לליאור.

פרופ’ ברנרד הרשוביץ, ממייסדי הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט ומייסד המחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב”ם בשנת 1953, הוא דור ראשון לשלושה דורות של כירורגיים פלסטיים – בנו פרופ’ ירון הר-שי ונכדו ליאור השלימו את לימודיהם בפקולטה בטכניון.

בשנת 1946 סיים פרופ’ הרשוביץ את לימודי הרפואה בדרום אפריקה וכעבור חמש שנים עלה לארץ והיה ממייסדי הרפואה הפלסטית בישראל. “בתקופה ההיא עסקנו בעיקר בתיקון מומים מולדים ובטיפול בכוויות,” הוא סיפר. “כאשר ייסדתי את המחלקה ברמב”ם ‘זכיתי’ בשתי מיטות בלבד לטיפולים פלסטיים במחלקת העיניים. כך התחלנו, תוך מחסור רציני במיטות. עם השנים התפתחו  טיפולי הקוסמטיקה ויותר רופאים נכנסו לתחום. אני מרגיש מבורך ומודה לאל על שזכיתי להיות נוכח במעמד קבלת התואר של הנכד.”

כאשר נשאל על הדמיון בין עבודתו לפני יותר משישים שנה לבין העבודה הצפויה לנכדו השיב: “למרות ההתקדמות הטכנולוגית ביחס לרפואה הכללית, הפלסטיקאים נדרשים גם כיום לעדינות יתרה כדי שלא יגרמו לצלקות מיותרות. האימרה של צ’רלי מאיו, ממייסדי מאיו קליניק, תופסת אז והיום: “זכותו האלוהית של כל אדם להיראות אנושי.” פרופ’ הרשוביץ, אב לשלושה וסב ל-9 נכדים ול-5 נינים, יחגוג בחודש אוגוסט את יום הולדתו ה-94.

“סבא ברנרד גידל אותי להיות רופא ואני גידלתי את ליאור,” אמר פרופ’ הר-שי, אב לשלושה וסב לשני נכדים, המשמש כיום סגן דיקן לפיתוח אסטרטגי בפקולטה לרפואה ומנהל את היחידה ואת המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכזים הרפואיים כרמל ולין. “תחום הרפואה היה תמיד בין כותלי הבית, וכבר בבית הספר התיכון ידעתי שאהיה רופא. בראשית לימודי הרפואה ידעתי שזו תהיה כירורגיה פלסטית ואבי היה המנטור שלי – את ההתנסות המקצועית הראשונה שלי עשיתי במשך שבועיים במחלקה של אבא ברמב”ם. עם השנים יצא לאבי ולי לבצע מחקרים ולכתוב מאמרים משותפים, וכעת יש לי מאמרים משותפים עם בני ליאור.”

ד”ר ליאור הר-שי, 31, התחתן לאחרונה וכיום הוא מתמחה במחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז רפואי רבין, פתח תקוה. “כשביקשתי להתקבל ללימודי רפואה,” סיפר, “אבא סירב להביע דעה בעד או נגד. רק לאחר שהתקבלתי הוא אמר לי שהוא תומך בי בכל מאודו. גם הבחירה בפלסטיקה לא הייתה דבר מובן מאליו. אבא אמר לי ‘תעשה מה שאתה מרגיש’ ואכן, במהלך הלימודים חיפשתי תחומים אחרים. בדקתי את תחום הקרדיולוגיה ברמב”ם והתעניינתי בנוירולוגיה, אבל יותר מהכל נמשכתי לכירורגיה פלסטית משחזרת. אני גאה להמשיך בדרכם של אבא ושל סבא.”

רפואה אנושית בעולם טכנולוגי

דיקן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט פרופ’ שמעון מרום דיבר בטקס על חשיבות השמירה על המרכיב האנושי במקצוע הרפואה בעידן הטכנולוגי. הוא פנה אל הבוגרות והבוגרים ואמר: “על הכתפיים הצעירות שלכם מונחת אחריות כבדה, שכן לא חשוב כמה מתוחכם נראה העולם וכמה מהר מתפתחת הטכנולוגיה, אתם תמיד תיאלצו לעמוד במקום שמצריך התמודדות עם אמת ישנה, נושנה ובסיסית, אמת עמוקה שלא תשתנה לעולם: הסבל האנושי – הכאב הגופני וייסורי הנפש. האישה, הילד או הזקן, הפצוע, הפליט, הערבי, היהודי, הנוצרי, השמאלן הקיצוני או זה שמימין, יגיעו אליכם מיוסרים ודואגים ויחפשו את מבטכם, את החמלה, החיוך, מילה של עידוד ומגע. הם יחפשו בעיניכם אמת ויבקשו למצוא אצלכם את האומץ לומר בצניעות ׳איני יודע׳, ובה בעת יבקשו שתשאירו מקום לקסם ולתקווה. הם יחפשו אצלכם את החיבוק שרק רופאה או רופא יכולים להעניק. את כל זאת יבקשו אצלכם החולים בעולם שהופך מנוכר וטכנולוגי. אני מאחל לכם ולנו שתעמדו במשימה הקדושה הזו.”

“45 שנים חלפו מאז הנחתי עם בעלי את אבן הדרך להקמת הפקולטה,” אמרה רות רפפורט. “ברוך היה משוכנע כבר אז שאנו בונים את הדרך הנכונה – השילוב בין רפואה לטכנולוגיה. מספר הנשים במחזור הנוכחי עומד על 49%, ואני מצפה שבשנה יעמוד חלקן על 55%.” היא סיימה את דבריה במסר לבוגרים הטריים: “זיכרו לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלכם.”

מנחה הטקס, המשנה לדיקן הפקולטה פרופ’ גיורא פילר, הזמין לבמה את ששת הבוגרים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות ראוייה לשבח: אריאל גרינברג, חנין דאוד, אופיר זמירה, אלינור ח’טיב, בן כהן וילנה פאר. לאחר שנשבעו הבוגרים את שבועת הרופא חולקו התעודות וניתנו פרסים לעבודות הגמר המצטיינות. את ברכת הבוגרים הביא ד”ר בן כהן שהודה לאנשי הסגל על הסיוע המקצועי והאישי ולבני המשפחות שתמכו בסטודנטים לאורך כל הדרך.