מעורבות הציבור – מדע ברשתות החברתיות

סדנת מחקר של הקרן הישראלית למדע תתקיים בשבוע הבא בטכניון

איך נחליט אם הפוסט על סגולותיו הרפואיות של הכורכום שהופיע אצלנו בפיד ראוי לאמון או להתעלמות? כיצד משנות הרשתות החברתיות את הדרכים שבהן מדענים מתקשרים עם הציבור הרחב?

מעורבות הציבור במדע באמצעות הרשתות החברתיות – זה הנושא שיעמוד במרכז סדנת המחקר של הקרן הישראלית למדע, שתתקיים בטכניון בתאריכים 28-25 ביוני 2017.

בשנים האחרונות מתרחב השימוש ברשתות חברתיות כמקור מידע וכמרחב לדיון ולקבלת החלטות בנושאים שונים. פלטפורמה זו מחוללת שינוי באופן שבו אנו מעריכים מקורות, מעבדים מידע ומקיימים אינטראקציות בין-אישיות. נוכח השפעתם של המדע והטכנולוגיה על חיינו כיום חשוב להבין כיצד ידע מדעי מופץ, נדון ומפורש ברשתות החברתיות. הסדנה מתקיימת ביוזמת פרופ’ אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון והיא תיערך בשבוע הבא בטכניון במימון הקרן הישראלית למדע, קרן נשיא הטכניון, קרן משה ינאי של הטכניון, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, משרד המדע והטכנולוגיה ומענק של עיריית חיפה בשיתוף הטכניון.

בסדנה ישתתפו חוקרים מובילים בתחום תקשורת המדע, ואלה כמה מהם:

  1. פרופ’ לויד ספנסר דייוויס (Lloyd Spencer Davis) – מדען, איש תקשורת, וחוקר תקשורת המדע. פרופ’ דיוויס הקים את המרכז לתקשורת המדע באוניברסיטת אוטגו שבניו-זילנד (The Centre for Science Communication at the University of Otago) ועומד בראשו. הוא מדען וחוקר בעל שם עולמי בתחום התנהגות פינגווינים וכן סופר ויוצר סרטים עטור פרסים. במהלך חייו המקצועיים זכה דייוויס הן בפרסים אקדמיים וכן על פועלו ככותב, כצלם וכיוצר סרטים.
  2. פרופ’ דומניק ברוסארד (Dominique Brossard) – חוקרת מובילה בתקשורת המדע, ידועה בדעותיה הפרובוקטיביות ובאופנוע הכבד שעליו היא מתניידת. פרופ’ ברוסארד היא ראש המחלקה לתקשורת מדעי החיים באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום זה – אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון (University of Wisconsin-Madison). עבודתה המחקרית מתמקדת באינטראקציה בין מדע, מדיה ומדיניות, בדגש על מדע במחלוקת ציבורית ועל טכנולוגיות בהתהוות (עריכת גנום והנדסה גנטית, ננוטכנולוגיה, שינויי אקלים וכו’). קבוצת המחקר שלה מתמקדת לאחרונה בשיח מדעי בטוויטר.
  3. פרופ’ נח פיינשטין (Noah Weeth Feinstein) מהמחלקה לתכניות לימוד ולהוראה ולסוציולוגיה של קהילה וסביבה באונ’ ויסקונסין-מדיסון חוקר את הדרך שבה אנשים מבינים מדע ומשתמשים בו כשהם מתמודדים עם אתגרים בריאותיים או סביבתיים בחייהם הפרטיים, בחברה ובפוליטיקה. פיינשטין עוסק גם בשאלות של אוריינות מדעית ובתפקיד החינוך וההוראה בהתמודדות עם שינויי האקלים.
  4. פרופ’ ריינר ברומה (Rainer Bromme) מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מונסטר, גרמניה (University of Munster) הניח את התשתית הפסיכולוגית להבנת מעורבות הציבור במדע. הוא המומחה המוביל בעולם באופן שבו אנשים מעריכים אמינות ומהימנות של תכנים מדעיים. למשל, כשאדם רואה פרסום שטוען שכורכום מרפא סרטן – מהם השיקולים שיגרמו לו להאמין או לבטל את הכתוב? כיצד יקבל את ההחלטה?
    5. פרופ’ ברוס לוינשטיין (Bruce Lewenstein) הוא ראש המחלקה ללימודי מדע וטכנולוגיה באוניברסיטת קורנל (Cornell University) וחבר סגל במחלקה לתקשורת. הוא ממקימי התחום בעולם ומקדיש את כל זמנו למחקר, להוראה וליישום של הנגשת מדע לציבור הרחב. הוא חוקר את ההיבטים הדמוקרטיים של תקשורת המדע (למשל מדע אזרחי והשתתפות הציבור במחקר) ואת השינויים המתחוללים בסיקור המדע בתקשורת. הוא דובר מנוסה שמכיר את ישראל היטב ויכול להשוות את מצב הנגשת המדע ותקשורת המדע בארץ לנעשה במדינות אחרות.
  5. פרופ’ מסימיאנו בוקי (Massimiano Bucchi) מהמחלקה לסוציולוגיה ולמחקר חברתי באוניברסיטת טרנטו, איטליה (University of Trento) חוקר שינויים תרבותיים-היסטוריים ביחסים שבין מדע, טכנולוגיה וחברה ואת האתגרים והדילמות המאפיינים את המדע ואת הטכנולוגיה בדמוקרטיות העכשוויות (למשל כיצד הקוראים מבינים אינפוגרפיקות? מה מקומה של הוויזואליזציה בתקשורת המדע?). מאז שנת 2016 בוקי הוא העורך הראשי של כתב העת המדעי המוביל בתחום תקשורת המדע – Public Understanding of Science.

 

לתכנית הכנס המלאה: http://peso2017.net.technion.ac.il/program/

לתכנית ערב הפתיחה, הכוללת דיונים בנושאים הרלוונטיים ספציפית לישראל: http://peso2017.net.technion.ac.il/he/