הדי-אן-איי כחוות שרתים טבעית: כנס TCE בטכניון

במסגרת הכנס יצוינו 50 שנה לניסוח אלגוריתם ויטרבי ששינה את עולם האלקטרוניקה

שימוש בדי-אן-איי לאחסון מידע דיגיטלי הוא אחד הנושאים שיעמדו במרכזו של כנס TCE השביעי שיתקיים בטכניון בימים רביעי-חמישי, 22-21 ביוני 2017. הכנס, הקרוי על שמו של הנרי טאוב, יתמקד בקידוד למערכות מידע ואחסון וההרצאות יעסקו במגוון תחומים ובהם קידוד המאפשר את אמינות זיכרונות הפלאש, מערכות אחסון אמינות ומהירות בנפחים מאסיביים, אתגרי האחסון בענן ואחסון בדי-אן-איי.

המידע הדיגיטלי המאוחסן על ידי האנושות נמדד כיום בעשרות טריליארד בייט. כמויות המידע הגדלות במהירות מציבות אתגר מורכב מאוד, בשל העובדה שעיקר המידע מאוחסן בחוות שרתים עצומות הגוזלות שטחים גדולים ואנרגיה עצומה המסבה נזק סביבתי רב.

בשנים האחרונות מתברר שהדי-אן-איי, המוכר לנו מעולם הביולוגיה, עשוי לשמש “חוות שרתים טבעית” העולה ביתרונותיה על השרתים הקונוונציונליים הקיימים כיום. בעולם החי אחראי הדי-אן-איי לשימור מידע עצום, לאורך זמן, ללא שגיאות וללא תקלות, בנפח פיזי מזערי. על פי ההערכות, על גרם אחד של די-אן-איי אפשר יהיה לאחסן מאות מיליוני ג’יגה-בייט, ומידע זה יישמר במשך אלפי שנים (לעומת תוחלת החיים של דיסקים, העומדת על שנים ספורות).

הרעיון, שנהגה ויושם לראשונה כבר בשנות השישים על ידי גנטיקאים בהרווארד, התפתח מאז. כדי להמשיך בהתקדמות זו נדרש שיתוף פעולה הדוק בין מדענים, מהנדסים ואנשי קידוד. “הדיסק הקשיח התמזער במהלך השנים באופן דרמטי,” מסביר פרופ’-משנה יעקבי. “מהדיסק הקשיח הראשון והענק, שנבנה ב-1956 והכיל 5 מגה בייט, דרך ההחסנים הניידים (דיסק און קי) שהכילו 8 מגה בייט, ועד החסנים ניידים של 256 גיגה בייט ודיסקים המחזיקים הרבה יותר – זו התקדמות עצומה. הבעיה היא שהמשך ההתקדמות כיום מוגבל מאוד כי כל מזעור נוסף מכניס הרבה רעש למערכת.

במסגרת הכנס יצוינו 50 שנה לאלגוריתם ויטרבי, שהוביל לפיתוח התקני תקשורת ואחסון המסוגלים לנקות אותות רלוונטיים מרעשים ומהפרעות. ד”ר אנדרו ויטרבי, שפרסם את המאמר ההיסטורי בעניין זה בשנת 1967, קיבל מהטכניון תואר דוקטור לשם כבוד בשנת 2000 ומאז הוא פרופסור-אורח מיוחד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, ששינתה לאחרונה את שמה ל”הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי”. בשנת 2015 תרם ד”ר ויטרבי לפקולטה 50 מיליון דולר. בכנס יתקיים מושב מיוחד לציון 50 שנה לניסוח אלגוריתם ויטרבי, בהנחיית עמיתו וידידו פרופ’ פול סיגל.

מארגני הכנס, פרופ’-משנה איתן יעקבי (הפקולטה למדעי המחשב) ופרופ’-משנה יובל קסוטו (הפקולטה להנדסת חשמל), הם כבר דור שלישי של מומחים בתחום הקידוד ותורת האינפורמציה. קדמו להם הפרופסורים טובי עציון ורוני רוט (ממדעי המחשב) ונרי מרחב ושלמה שמאי (מהנדסת חשמל), שהיו תלמידיהם של פרופ’ אברהם למפל ופרופ’ יעקב זיו החתומים על האלגוריתם החשוב שעליו מבוססות כיום רוב הטכנולוגיות לדחיסת נתונים (zip וכו’).

הכנס יתקיים באודיטוריום הפקולטה למדעי המחשב בטכניון. לתכנית הכנס: https://goo.gl/U6JWje