נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא נבחר לכהונה שלישית

 

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. קרדיט צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. קרדיט צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

המליאה האקדמית של הטכניון, המורכבת מכל הפרופסורים מן המניין, אישרה ברוב גדול את המשך כהונתו של נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. ההחלטה, המאריכה את כהונתו לתקופה שלישית, אושרה אתמול פה אחד גם על ידי הוועד המנהל של המוסד. ההחלטה צריכה לעבור גם את אשרור הקורטוריון (חבר הנאמנים), שיתכנס בחודש הבא בטכניון.

בכך יהיה פרופ’ לביא לנשיא הראשון בתולדות הטכניון שנבחר לכהונה שלישית ויכהן בתפקיד למשך יותר משמונה שנים (למעט כהונתו של עמוס חורב, שהתארכה בשנה). פרופ’ לביא, שנכנס לתפקידו כנשיא בשנת 2009, נענה לפניית הוועד המנהל של הטכניון והסכים להאריך את כהונתו בשנתיים נוספות. לדבריו הוא הסכים לבקשה מתוך רצון להשלים מספר פרויקטי פיתוח אסטרטגיים בקמפוס הטכניון בחיפה ובשל הצורך לבסס את שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין.
“אני רואה בתפקיד נשיא הטכניון את השליחות החשובה ביותר בחיי האקדמיים,” אמר פרופ’ לביא. “אמשיך לפעול בכל כוחי לפיתוחו ולשגשוגו של המוסד המפואר שכולנו כה גאים בו.”
בתקופת כהונתו של פרופ’ לביא (2009-2017) הגיע הטכניון להישגים מרשימים ובראשם גיוסם של למעלה מ- 200 חברי סגל חדשים. “חברי סגל מעולים הם הנכס החשוב ביותר של כל אוניברסיטה,” אמר פרופ’ לביא, “ואיכות הטכניון ומעמדו בעתיד ייקבעו בראש ובראשונה על ידי איכות חברי הסגל שלו.”
גיוסם של חברי הסגל החדשים, שנבחרו על סמך הצטיינותם במחקר, היה כרוך בגיוס נרחב של משאבים. לגידול במספר חברי הסגל, רובם צעירים, נלוותה עלייה משמעותית במספר הפרסומים בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם. בשנה שעברה דורג הטכניון במקום ה-26 בעולם ברשימת “כוכבים עולים במחקר” של העיתון המדעי המוביל Nature בעקבות זינוק של 40% בפרסומי הטכניון בכתבי עת מדעיים מובילים. גם בדירוג שנחאי, המדד העולמי המוביל בדירוג מוסדות אקדמיים, זינק הטכניון תוך שמונה שנים מדירוג של 101-152 בעולם למקום 69 ב-2016, בראש האוניברסיטאות בישראל. דירוגים אלו, לצד עליה משמעותית בזכייה במענקי מחקר, מעידים על מצוינותו האקדמית של הטכניון ועל ההישגים המחקריים של חברי הסגל שלו.
עולם המחקר, להשקפתו של פרופ’ לביא, הולך ומשתנה. אם בעבר יכול היה מדען לחקור לבדו ולהגיע לפריצות דרך, הרי שכיום מחקרים משמעותיים מחייבים שיתוף פעולה אינטרדיסציפלינרי. “החומות בין דיסציפלינות, פקולטות ותחומי מחקר הולכות ומתמוטטות,” מסביר פרופ’ לביא, “והישגי העתיד במדע ובהנדסה יצריכו שיתוף פעולה בין מעבדות ובין חוקרים מתחומים שונים. כדי להשיג פריצות דרך מדעיות והנדסיות משמעותיות נדרש כיום ידע עצום שאיננו מצוי ברשותו של מדען יחיד.”
מתוך כך פעל הטכניון להקמתם של מרכזים בין-תחומיים שבהם שותפים חוקרים מגוונים מפקולטות שונות. מרכזים אלה כוללים מכוני מחקר דוגמת המרכז המשולב לחקר הסרטן (TICC), המרכז להנדסה קוואנטית, מרכז מחקר לאבטחת סייבר והמרכז להנדסת מחשבים (TCE). זאת בנוסף למרכזי המצויינות של המל”ג שהוקמו בטכניון.
מספר הסטודנטים בטכניון גדל בהתמדה. בשמונה השנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים בטכניון מ- 12,665 (2010-2009) ל-14,121 (2017-2016). ונרשמה עלייה של 30% במספר הסטודנטים לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור).
מאז נכנס לתפקיד הנשיא פעל פרופ’ לביא לשינוי באווירת הלימודים בטכניון ובדימויו כמוסד נוקשה שאינו מתחשב מספיק בסטודנטים שלו. תחת הנהגתו הוקמה ועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון, שבראשה עמד פרופ’ יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. המלצות הוועדה, שיושמו בשיתוף עם אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), כללו שינויים רבים שהובילו לשיפור ההוראה בטכניון. בנוסף לכך הנהיג פרופ’ לביא בשנת 2012 את “פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי” מתרומה נדיבה של בוגר הטכניון משה ינאי. הפרס, הניתן כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה, כבר הפך לשם נרדף למצוינות בהוראה בטכניון והוענק עד היום ל-62 חברי סגל ולשלוש פקולטות.

במקביל לשיפור ההוראה משקיע הטכניון רבות גם בפיתוח התשתיות המשרתות את הסטודנטים בקמפוס. תנופת הפיתוח כוללת בניית מעונות, כיתות, אולמות לימוד ומרחבים ייעודיים לפעילויות חברה, תרבות וספורט. ההשקעה העצומה בבניית מעונות לסטודנטים ובחידוש המעונות הקיימים הובילה לכך שהטכניון הוא המוסד האקדמי המוביל בארץ במספר פתרונות הדיור (מיטות) שהוא מעמיד לסטודנטים שלו.
הישג מרשים נוסף שרשם הטכניון בתקופת כהונתו של פרופ’ לביא הוא חיזוק מעמדו הגלובלי. הישג זה בא לידי ביטוי בהקמתן של שלוחות הטכניון בניו יורק ובסין ובשיתופי פעולה אסטרטגיים עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בספטמבר 2017 ייחנך בניו יורק הקמפוס הקבוע של מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס – מכון למחקר מדעי-הנדסי יישומי בלב מנהטן, שהוקם בעקבות זכייתם המשותפת של הטכניון ואוניברסיטת קורנל בתחרות בינלאומית של עיריית ניו-יורק, בה השתתפו למעלה מ-50 אוניברסיטאות מובילות מארה”ב ומרחבי העולם. בכך הפך הטכניון לאוניברסיטה הראשונה בעולם שאיננה אמריקאית המעניקה תואר אקדמי משלה על אדמת ארצות הברית.
במקביל הולכת ונשלמת הקמתו של מכון טכניון-גואנגדונג, שייחנך בסין בדצמבר 2017. המכון, המוקם בסמוך לקמפוס אוניברסיטת שנטאו במחוז גוואנדונג בדרום מזרח סין, יהיה אוניברסיטת מחקר איכותית, ותכניות ההוראה והמחקר בשנים הראשונות יתמקדו באיכות הסביבה.

הטכניון מעמיק את חותמו הבינלאומי גם באמצעות הסכמים לשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מובילות בעולם. בנוסף, בית הספר הבינלאומי בטכניון, המכשיר סטודנטים משלל מדינות, הרחיב מאוד את פעילותו ומספר הסטודנטים בו עלה מ-39 סטודנטים ב-2009 ל-700 ב-2016.
פרויקטים בינלאומיים אלה מציבים את הטכניון בחזית המחקר העולמי ומהווים ציון דרך חשוב בהתקדמותו לעבר הגשמת חזון הטכניון: להיות “אוניברסיטת מחקר מדעית-טכנולוגית בין עשר המובילות בעולם בפיתוח הון אנושי, מנהיגות ויצירת ידע, הפועלת לקידום מדינת ישראל והאנושות.”

כהונתו הבאה של פרופ’ לביא נועדה כאמור לאפשר לו להשלים ולחזק תהליכים אלה, שיקדמו את הטכניון למימוש חזונו.

TGIIT - מכון טכניון-גואנגדונג בסין

TGIIT – מכון טכניון-גואנגדונג בסין

TCI - מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ייקובס - תמונת הדמיה באדיבות Morphosis, משרדו של תום מיין

TCI – מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס – תמונת הדמיה באדיבות Morphosis, משרדו של תום מיין