רפואה רגנרטיבית: כנס ישראלי-יפני בטכניון

פרופ’ קנג’י אוספונה בהרצאתו בכנס

בחודש שעבר התקיים בטכניון כנס ישראלי-יפני בנושא רפואה רגנרטיבית ושימושים רפואיים בתאי גזע. הכנס, שהתקיים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, נועד להדק את הקשר בין הטכניון ואוניברסיטת קיוטו.

הארוע נפתח בהרצאתו של פרופ’ קנג’י אוספונה (Osafune) ממרכז CiRA באוניברסיטת קיוטו. פרופ’ אוספונה, שהשלים דוקטורט ברפואה באוניברסיטת קיוטו ופוסט-דוקטורט בהרווארד, אמר כי זהו ביקורו הראשון בטכניון וכי הוא מקווה שהכנס יוביל לשיתופי פעולה בין הטכניון ואוניברסיטת קיוטו.

ביפן מטופלים בדיאליזה יותר מרבע מיליון תושבים, והעלות הכוללת של הטיפול במחלות כליה כרוניות עומד ביפן על 13 מיליון דולר. על רקע זה מפתח פרופ’ אוספונה שיטות לגידול רקמות מתוך תאי גזע פלורופוטנטיים – hiPCSs. בגישה זו מיוצרות רקמות בוגרות מתאי גזע עובריים שמקורם בתאים בוגרים זמינים (עור, למשל) בגופו של המטופל. במילים אחרות, התאים שנלקחים מהמטופל הופכים לתאי גזע עובריים שיכולים להתמיין, פוטנציאלית, לכל סוג רקמה. פרופ’ אוספונה הופך תאים אלה לתאי כליה המיועדים להשתלה. מכיוון שהתורם והמטופל הם אותו אדם, גישה זו אינה מובילה לדחיית התאים המושתלים על ידי המטופל. לדבריו, “כיום אנחנו מצליחים לייצר תאים בודדים, ובקרוב נוכל לייצר רקמה, אבל החלום שלי הוא לגדל במעבדה כליה שלמה להשתלה.”

פרופ’ ליאור גפשטיין מהטכניון אמר כי הטכניון מוביל במחקר בתחום ה-hiPCSs, וכי נושא זה יכול להוות מכנה משותף לחיבור עם אוניברסיטת קיוטו. פרופ’ גפשטיין, חבר סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וראש המחלקה לקרדיולוגיה בקריה הרפואית רמב”ם’ הציג לפרופ’ אוספונה ולשאר המשתתפים את ההתפתחויות האחרונות במעבדתו בתחום שיקום הלב. גם כאן מתנהלת העבודה בגישת hiPCSs – תאי גוף ההופכים לתאי גזע עובריים שמהם מיוצרים תאי לב.

הלב הוא איבר שתאיו אינם מתחדשים במקרה של פגיעה, וארוע כגון אוטם לב עשוי להכחיד מיליארד תאים – כרבע מאוכלוסיית התאים בלב. הטכנולוגיות שמפתח פרופ’ גפשטיין מבוססות ברובן על התהליך הבא: מן החולה נלקחים תאים זמינים כגון תאי עור, ובמעבדה הם הופכים לתאי גזע ייחודיים – תאי גזע מושרים. מתאי הגזע האלה מופקים תאי הלב הייעודיים הדרושים (תאי חדר, תאי קוצב וכו’), ותאים אלה מושתלים בלבו של המטופל. מאחר שמקורם של תאי הלב באותו מטופל, שיטה זו פותרת את בעיית הדחייה האופיינית להשתלות. ואכן, טכנולוגיה זו הודגמה בהצלחה על ידי פרופ’ גפשטיין בכמה אפיקים ובהם השתלת תאי קוצב לאנשים הסובלים מבעיית קצב בלב והשתלת רקמה של עליית לב לסובלים מפרפור חדרים. גישה זו, המבוססת על מחקר שזיכה את החוקר היפני שיניה ימנאקה בפרס נובל, טומנת בחובה פוטנציאל עצום לא רק בהיבטים הטיפוליים אלא גם בחקר הלב. אחד הפיתוחים האחרונים במעבדת גפשטיין הוא סינכרון קצב הלב באמצעות הארה על תאי הלב (אופטוגנטיקה).

חוקרים נוספים מהטכניון שהציגו את מחקריהם בכנס הם ד”ר יובל אבני, פרופ’ עופר בינה, פרופ’ שולמית לבנברג ופרופ’-משנה רובי שלום-פוירשטיין.