מכניקה קוונטית: מרעיון ליישום

מימין לשמאל: פרופ’ גדי איזנשטיין, פרופ’ אורי סיון, פרופ’ מוטי שגב ופרופ’ מאיר אורנשטיין.
צילום : דוברות הטכניון

המרכז להנדסה קוונטית בטכניון, ראשון מסוגו בישראל, נחנך לאחרונה במסגרת הכנס הבינלאומי ע”ש מארק ודיאן סיידן, בו השתתפו רבים מהמדענים המובילים בעולם בתחום. המרכז החדש יפעל במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון, המקיים ומקדם מחקרים חדשניים בתחום ההנדסה הקוואנטית. משימתו הכוללת: לתרגם את עקרונותיה של מכניקת הקוואנטים לעולם ההנדסה ולפתח טכנולוגיות ישימות שיתורגמו לשימוש תעשייתי.

ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי, פרופ’ גדי איזנשטיין, אמר כי “המרכז החדש יתמקד בהטמעת עקרונות הפיזיקה הקוונטית בתחומים שונים ובהם מחשוב, תקשורת, חישה, דימות ועיבוד אותות. אין ספק שהשילוב הייחודי בין מחקר מדעי בסיסי לבין היכולות ההנדסיות המתקדמות של חוקרי הטכניון יהפוך את המרכז להנדסה קוונטית לאחד המרכזים המובילים מסוגו בעולם.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ציטט בכנס את הפיזיקאי ריצ’רד פיינמן, שנשא בשנת 1959 הרצאה בשם “יש עוד המון מקום שם למטה” – כלומר ברמה האטומית והמולקולרית. “אוניברסיטאות,” אמר פרופ’ לביא, “נבחנות ביכולתן לנבא את העתיד ולחשוב מראש על תחומי מחקר משמעותיים שיחוללו שינוי בחייה של האנושות. במהלך השנים הוכיח הטכניון את יכולותיו בהקשר זה כשבנה מרכזים ויחידות בתחומים שנהיו מרכזיים וחשובים מאוד: אנרגיה, מערכות אוטונומיות, מדעי החיים וההנדסה, ננוטכנולוגיה ועוד. כעת הגיעה תורה של ההנדסה הקוונטית ואני מבטיח לעשות כל שביכולתי כדי לסייע להפוך את המרכז הזה לסיפור הצלחה.”

את הכנס פתחה הרצאתו של פרופ’ עמנואל בלוך ממכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית בגרמניה, שקיבל כעבור ימים ספורים את פרס הארווי – הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון. פרופ’ בלוך הוא אחד המדענים המובילים במחקר ופיתוח של סימולטורים קוונטיים וביצירת גבישים מלאכותיים באמצעות סריגי-אור – פיתוח שיש בו תרומה עצומה לחקר החומרים. “כבר בביקור הראשונים אצלכם זיהיתי את הכישרון העצום ואת ההתלהבות הרבה שמניעים את חוקרי הטכניון,” אמר פרופ’ בלוך. “מהר מאוד הבנתי שמדובר באחת האוניברסיטאות המדעיות-טכנולוגיות הטובות בעולם, וחנוכת המרכז להנדסה קוונטית מבטאת זאת.”