“לאן מועדות פני המזרח התיכון?”

דניס רוס

“דוקטרינת לאס וגאס קובעת שמה שקורה בלאס וגאס נשאר בלאס וגאס, אבל במזרח התיכון זה לא תופס: מה שקורה במזרח התיכון לא נשאר כאן אלא משפיע על העולם כולו.” כך אמר השגריר לשעבר דניס רוס בהרצאתו “לאן מועדות פני המזרח התיכון?”, שהתקיימה בשבוע שעבר במסגרת ההרצאה השנתית בטכנולוגיה וכלכלה ע”ש יצחק מודעי ז”ל בקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון.

את הארוע הנחה פרופ’ בועז גולני, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים. “יצחק מודעי חש שהטכניון חייב לחשוף את הסטודנטים שלו לא רק למדעים ולהנדסה אלא גם לקשר שבין כלכלה וטכנולוגיה. את הרעיון הזה הוא מימש בחייו – כבוגר הנדסה כימית בטכניון, עורך דין וכלכלן. הוא נכנס לפוליטיקה, כיהן כשר האנרגיה התשתיות, התחבורה, המשפטים והאוצר, וחילץ את ישראל ממשבר כלכלי קשה מאוד.”

בנו של יצחק, בועז מודעי, ששימש עד לאחרונה כשגריר ישראל באירלנד, אמר: “מאז מות אבי לפני 18 שנה סיפרו לי אנשים רבים על געגועיהם לפוליטיקאי שאבא היה, ולפעילותו הפוליטית המוצלחת בשנות השמונים; אבל עבורנו הוא היה אבא, סבא ואח שתמיד נותן עצה טובה בזמן הנכון.”

רוס, המלמד כיום באוניברסיטת ג’ורג’טאון, כיהן בין היתר בעבר כיועץ מיוחד במועצה לביטחון לאומי בממשל אובמה, כמנהל תחום תכנון מדיניות במחלקת המדינה בממשל הנשיא ג’ורג’ בוש האב וכמתאם מיוחד למזרח התיכון בממשל קלינטון. במשרות אלה מילא רוס תפקיד מרכזי בעיצובה וביישומה של המעורבות האמריקאית בשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים.

“בשנים האחרונות מתחוללים משברים חמורים באזור,” אמר רוס בהתייחסו לאירועים הפוקדים את המזרח התיכון מאז 2011. “בסוריה, שם כנראה מתחולל האסון ההומניטרי הגדול באזור, נהרגו עד כה כחצי מיליון איש במלחמת האזרחים המתחוללת במדינה מאז 2011. 12 מיליון אזרחים נעקרו מבתיהם. עיראק נלחמת בדעאש, המשתמשת ב-50,000 האזרחים בפלוג’ה כמגן אנושי. גם בתימן, בלוב ובמצרים ניכרת השפעתה השלילית של דעאש.” הוסיף.

בהתייחסו לרקע ולסיבות שהוליכו לאירועים הללו ציין רוס כי “יש פרשנים שאומרים שזהו חורבנה של מפת סייקס-פיקו מ-1916, שחילקה את אזורי ההשפעה במזרח התיכון בין צרפת ובריטניה. במקרה של סוריה ועירק יש בזה היגיון. אחרים אומרים שזו מתקפה על מוסד המדינה, אבל הם טועים – שכן המהומות אינן מתרחשות במדינות מלוכניות. האמת היא שאין כאן תשובות פשוטות שכן לסכסוך יש רבדים רבים, שכוללים מאבקי זהות. אפילו בתוך האסלאם מתחולל מאבק קשה – בין סונים לשיעים ובין הסונים לבין עצמם.”

מימין לשמאל : פרופ’ בועז גולני, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, השגריר לשעבר דניס רוס והדיפלומט בועז מודעי

“חשוב להבין שהקונפליקטים לא עומדים להיעלם, אבל אפשר כמובן להתערב בהם בצורה מושכלת. גם זה לא פשוט, כי כפי שיש סיכון בהתערבות, יש סיכון באי-התערבות.” הבהיר בנושא המעורבות הצבאית של ארה”ב במדינות האזור. “אובמה הוציא את ארה”ב מעיראק – והחזיר לשם 5,000 חיילים בלית ברירה. בסוריה נמנענו מראש מהתערבות, מחשש ל’עיראק שנייה’, וכעת אנחנו משלמים את מחיר אי-ההתערבות. במילים אחרות, ריסון הכוח חשוב אבל גם הוא חייב להיעשות בחוכמה.”

בהתייחסו למלחמה בדעאש ציין רוס כי “למרות חומרתם של הסכסוכים השונים, אני מאמין שהאתגר המרכזי של ארה”ב באזור כיום הוא בלימת דעאש. ומה מייחד את דעאש? לא הקיצוניות ולא הברוטליות, אלא התפיסה שמשימתו של הארגון הוא להביא את אחרית הימים. אלה אנשים שתופסים את עצמם כשליחי אלוהים, ושום דבר לא יעצור אותם מלבד כוח.”

“אבל הכוח הזה לא יכול להיות אמריקאי, כי אם האמריקאים יחסלו את דעאש, יווצר ואקום שלתוכו יימשכו כוחות רעים לא פחות. כך הרי קרה עם אל קעידה, שגוויעתה הולידה את דאעש. רק הסונים יכולים לדחוק את דעאש ולמלא את מקומה בכוחות שפויים. בכך טעינו בעיראק – שלא שיתפנו פעולה עם הסונים. כעת יש כאן הזדמנות חסרת תקדים של שותפות אינטרסים אל מול דעאש, וכך רואות את זה המדינות הסוניות: ישראל כמכשול חשוב וחיובי בפני דעאש ובפני איראן.”

בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני הסביר רוס כי  “לא שאין כאן מכשולים – לא ברור כלל אם לפלסטינים יש ‘רוחב פס’ מספק למגעים עם ישראל, וגם ישראל שואלת את עצמה מה תקבל בתמורה לוויתור על שטחים. מה שבטוח הוא שחיייבים להרחיב את הדיון הזה למדינות ערב.”  סיכם בהרצאה שהתקיימה שעות מספר לפני הפיגוע הרצחני במתחם שרונה בתל אביב.