מדע במדיה החברתית: איך זה עובד?

מחקר שנערך בטכניון ובמרכז CERN לחקר החלקיקים מנתח את התייחסות הציבור לידיעות מדעיות בפלטפורמות מדיה שונות

תמונת מדיח הכלים של CERN. קרדיט צילום : Clara Nellis, CERN

תמונת מדיח הכלים של CERN. קרדיט צילום : Clara Nellis, CERN

חלפו עברו ימי מגדל השן. רעיונות, שיטות וממצאים מדעיים מתפרסמים יותר ויותר בפלטפורמות שונות במדיה החברתית, ומעלים שאלות הנוגעות לטיב הפלטפורמות ולהבדלים ביניהן. לדוגמה, האם משתמש מגיב אחרת לאותה תמונה מדעית המופיעה בפלטפורמות שונות – פייסבוק וטוויטר, למשל?

ממחקר חדש שנערך בטכניון וב-CERN  – המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים – עולה כי התשובה לשאלה זו שלילית; נושאים מדעיים דומים זוכים למעורבות-משתמש דומה בפלטפורמות שונות. תמונות "מדהימות" גוררות מעורבות גבוהה ללא קשר לפלטפורמה – ובמקרים מסוימים אפילו אם אינן חדשות. למשל, תמונה של מדיח הכלים של CERN למעגלים מודפסים זכתה ביותר
מ-121,000 צפיות בפייסבוק, והועלתה מחדש יותר מ-1,200 פעמים בטוויטר, כנראה מפני שהייתה כה מפתיעה ומשעשעת. נראה כי אותם עקרונות המסבירים את סוד המשיכה לסרטוני חתולים ויראליים חלים גם על ציוצים בנושא חלקיקים תת-אטומיים.
עם זאת, המחקר מצא הבדל מעניין בשיעורי מעורבות-המשתמש בין הרשתות החברתיות השונות בהן פעילה CERN. כפי שניתן לצפות, בפלטפורמות שבהן יש ל-CERN חשבונות עם קהל גדול, כגון חשבון הטוויטר באנגלית המגיע ליותר ממיליון עוקבים, פוסטים בנושאים מדעיים נוטים לקבל יותר שיתופים והקלקות. עם זאת, מעורבות-המשתמש בפלטפורמות חדשניות כגון אינסטגרם, שבהן ל-CERN יש פחות עוקבים, גבוהה יחסית למעורבות בפלטפורמות הגדולות והוותיקות יותר. יתכן שההסבר טמון בכך שבפלטפורמות חדשות, משתמשים שהם בגדר "מְאמצים מוקדמים" נוטים להיות עוקבים מעורבים יותר.

הנתונים מתבססים על מחקר שפורסם החודש בכתב העת האקדמי  PLOS ONE,  בו נחקרה מעורבות-המשתמש בפריטים כגון פוסטים, ציוצים וכדומה שפורסמו בנושא פיזיקת חלקיקים בפלטפורמות שונות של מדיה חברתית: פייסבוק, גוגל פלוס, אינסטגרם וטוויטר. בנוסף, החוקרים בדקו את מאפייני הפריטים שמשכו מספר גדול במיוחד של אינטרקאציות משתמש. לשם כך הם ניתחו את שיעורי האינטראקציה של משתמשים בפריטים כמעט זהים אשר הועלו במקביל בחמישה חשבונות מדיה חברתית רשמיים של CERN לאורך תקופה בת שמונה שבועות בשנת 2014. הם עקבו אחר מספר גדול של אינטראקציות לרבות לייקים, תגובות, שיתופים, הקלקות על קישורים וזמן שהייה באתר CERN.

 

המחקר נערך על ידי קייט קאלֶה מ-CERN יחד עם הדוקטורנט אביב שרון ופרופ' אילת ברעם-צברי מהטכניון. לדבריהם, "למיטב ידיעתנו זהו תיאור מחקרי ראשון של מעורבות הציבור ביחס למדע במדיה חברתית במספר פלטפורמות במקביל. אף שהמחקר התמקד בפיזיקת חלקיקים, ממצאיו עשויים לשמש כלי למדידה ולניתוח מדיה חברתית גם בתחומים מדעיים אחרים."

למאמר המלא לחץ כאן

הגלאי של CERN. קרדיט צילום : Maximilien Brice, CERN

הגלאי של CERN. קרדיט צילום : Maximilien Brice, CERN

פרופ' אילת ברעם-צברי/ קרדיט : דוברות הטכניון

פרופ' אילת ברעם-צברי/ קרדיט : דוברות הטכניון

הדוקטורנט אביב שרון. קרדיט : דוברות הטכניון

הדוקטורנט אביב שרון. קרדיט : דוברות הטכניון