תנועת ההשכלה

פרופסור אורית חזן

פרופסור אורית חזן

פרופסור-משנה אביב צנזור

פרופסור-משנה אביב צנזור

שיטות-הוראה חדשניות נדונו בכנס השני בנושא ‘היבטים חברתיים של ההוראה והמחקר בטכניון’.

“העולם השתנה, אבל שיטות ההוראה באוניברסיטאות נותרו כשהיו.” כך אמר פרופסור משה סידי, משנה בכיר לנשיא הטכניון, בפתיחתו של כנס בנושא גישות חדשות ללמידה. “ברוב המקומות לומדים כיום כפי שלמדנו בצעירותנו, והמצב הזה חייב להשתנות. הרי כל המחקרים מוכיחים לנו שההרצאה – דרך הלימוד הקלאסית – היא שיטת ההוראה הגרועה ביותר. לכן עלינו לשנות את דפוסי ההוראה תוך שימוש בכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו, וגם למדוד באופן מתמיד את יעילותם של הכלים הללו.”

 מותק, הכיתה התהפכה

הצהרתו של פרופסור סידי גובתה בהרצאה של עוזרו בתחום קידום ההוראה, פרופסור דניאל לוין. פרופסור לוין, חבר סגל בפקולטה להנדסה כימית, העביר השנה לראשונה קורס במתכונת ‘הכיתה ההפוכה’ – שיטה שבה החומר נלמד בבית, לפני השיעור, באמצעות סרטוני וידיאו ושאלות אינטראקטיביות. לאחר מכן, בכיתה, נערך מפגש כיתתי (שאינו הרצאה), ואחריו תרגול בן שלוש שעות. המערכת האינטראקטיבית מאפשרת למרצה לראות מה עשו הסטודנטים בבית וכיצד ענו על השאלות, וכך – ברגע שהם נכנסים לכיתה – הוא כבר יודע בדיוק מהם הקשיים שלהם. רוב המפגש הכיתתי מוקדש לשאלות פתוחות, ושלב התרגול מתמקד בפתרון בעיות. פרופסור לוין הסביר כי “הכיתה הקלאסית מאופיינת בפסיביות: הסטודנט מן השורה פשוט יושב בכיתה ומקשיב, ומתחיל להיות אקטיבי רק בשלב שיעורי הבית – אבל אז המרצה כבר איננו, והמשוב שיקבל הסטודנט על שיעורי הבית יהיה חלקי מאוד ומאוחר מדי.

“במילים אחרות, בשיטה המסורתית אין הזדמנות לדיאלוג אמיתי – לא כשהמרצה בכיתה (כי הסטודנט פסיבי) ולא כשהסטודנט בבית (כי המרצה נעדר). ‘הכיתה ההפוכה’ יוצרת את הדיאלוג הזה, ולא רק על הנייר. בקורס שהעברתי הסמסטר, אחוז הנוכחות בכיתה היה גבוה משמעותית מקורסים קודמים, והסטודנטים היו הרבה יותר מעורבים בשיעור. אני מאמין שבקרוב – כשהם יקבלו את ציוני הבחינה – נגלה שגם רמת ההבנה והקליטה שלהם עלתה באופן מרשים. 15 שנה אני מרצה בטכניון, ואני מרגיש שבקורס הזה גיליתי את המקצוע מחדש.”

  האוניברסיטה הווירטואלית

פרופסור-משנה מירי ברק, חברת סגל במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הציגה לקחים מהקורס הראשון של “קורסרה” (coursera) בערבית: קורס מקוון בננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים. המרצה הוא פרופסור חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית.

קורסרה היא מעין ‘אוניברסיטה וירטואלית פתוחה’, המבוססת על פלטפורמת לימודים אינטרנטית. “רעיון הקורס המקוון הפתוח (MOOC) נולד בקנדה, מתוך חשיבה סוציאליסטית ושאיפה להנגיש את ההשכלה לכל אדם,” הסבירה פרופסור-משנה ברק. “בהתאמת הקורס של חוסאם למדיום המקוון הזה נאלצנו להשקיע מחשבה רבה ושעות רבות. כאמור, זה היה ה-MOOC הראשון בהיסטוריה שניתן בערבית, והיה עלינו להמציא את השפה הערבית מחדש, במובן מסוים. צריך להבין שבניגוד לסיטואציה האקדמית הרגילה, כאן אין לנו ‘קהל שבוי’ ולכן עלינו להתאמץ מאוד כדי לשמר עניין וסקרנות בלתי פוסקים. עשינו את זה באמצעות הרצאות קצרות (10 דקות בערך), עם מעט מלל והמון ויזואליזציה.”

בקורס השתתפו כ-6,000 איש מכל רחבי העולם, לרבות מדינות המזרח התיכון, ובקורס המקביל באנגלית השתתפו 35,000 איש. “האינטגרציה בין אנשים מכל העולם, והעושר החברתי-תרבותי העצום, עוררו חשיבה חדשנית מאוד שהובילה לכמה המצאות ברמה של פטנט. כעת, לאור ההצלחה, אנחנו מנתחים את מה שקרה בקורס כדי לשפרו לקראת הסבב הבא, שיתחיל בחודש מרץ.”

 מבט ל’מבטים’

זה היה הכינוס השני בסדרת כנסים על ‘היבטים חברתיים של ההוראה והמחקר בטכניון’, המתקיימת במחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, והוא אורגן על ידי פרופסור דניאל לוין (יו”ר הכנס), ראש המרכז לקידום ההוראה והלמידה ד”ר אביגיל ברזילי, ראש המרכז ללימודי רובוטיקה וטכנולוגיה דיגיטלית פרופסור-חבר איגור ורנר, וראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, פרופסור אורית חזן.

פרופסור חזן הציגה את תוכנית ‘מבטים’, המציעה לבעלי תואר טכניוני ללמוד תואר ראשון נוסף עם מלגת שכ”ל מלאה המוענקת ע”י הטכניון. היא מעניקה למשתתפיה תואר נוסף, תעודת הוראה וידע נרחב, פדגוגי בעיקרו, העשוי לשמש אותם בעתיד בין אם יילכו להוראה ובין אם ימשיכו לעבוד בעבודתם הנוכחית.

‘מבטים’ נולדה בעקבות ראיון שפורסם ב’הארץ’ בדצמבר 2010, ובו התריע נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא כי “הוראת המדעים בישראל בקריסה”.

 בשלוש שנות קיומה של החלו 300 סטודנטים את לימודיהם בתוכנית. ‘מבטים’ חוללה תפנית דרמטית בהרכב הסטודנטים במחלקה, ושילשה את מספרם. “כיום זו תוכנית הדגל של הטכניון בקידום הוראת הטכנולוגיה והמדעים.” אמרה פרופסור חזן, “לאור העובדה שכמחצית מהסטודנטים בתוכנית – בוגרי/ות הטכניון עם ידע מדעי והנדסי מבוסס – כבר מלמדים בבתי הספר, אנו צופים שתוך כעשור נראה גם את השינוי במערכת החינוך.”

 ה-Global Warming של ההשכלה העל-תיכונית

 הרצאתו של פרופסור-משנה אביב צנזור מהפקולטה למתמטיקה עסקה בשאלה “האם יעלה על הדעת שסטודנט בחדו”א לא יודע לחבר שברים?”, וכבר בתחילתה כתב המרצה את התשובה על הלוח: “כן”.

“המאה ה-21 מתאפיינת בירידה ניכרת במוכנות של סטודנטים, לא רק במתמטיקה ולא רק בישראל,” אמר פרופסור-משנה צנזור. “זה ה-Global Warming של ההשכלה העל-תיכונית. המצב הזה מוביל לכך שלרבים מהסטודנטים שמתחילים ללמוד בטכניון אין סיכוי אמיתי להצליח בקורסים בסיסיים כמו חדו”א או אינפי.

“מה עושים? הטכניון פיתח מענה: קורס-הכנה מקוון במתמטיקה, שנועד לרענן את הסטודנטים ולסגור את פערי-הידע שלהם לפני תחילת לימודיהם בטכניון.” הקורס מורכב ממאות סרטוני-וידאו קצרים באורך של 5 עד 15 דקות, ומתרגילי-בית אינטראקטיביים במערכת MathNet שפותחה בפקולטה למתמטיקה בטכניון. “אפשר לראות את הקליפים במהירות כפולה, לחזור אחורה מתי שרוצים, ולדלג על מה שכבר יודעים. קורס ההכנה נותן לסטודנט את כל הידע הדרוש כדי להגיע מוכן לקורסי המתמטיקה של השנה הראשונה בטכניון. הקליפים עומדים בכל הסטנדרטים הטכניוניים מבחינת רמתם, אבל מדברים אל הסטודנט בגובה העיניים.  ולא פחות חשוב, הם מנסים לספק הבנה אמיתית ולגרות סקרנות וחשיבה, ולא שינון נוסחאות.”

קורס ההכנה נועד בראש ובראשונה להכין סטודנטים שהתקבלו לטכניון לקראת בחינת הסיווג, שתחול מהשנה הקרובה על כל מי שלא עשה בגרות במתמטיקה בהיקף של 5 יחידות. ד”ר צנזור מקווה שבעתיד יידרשו כל הסטודנטים לעבור את בחינת הסיווג, ויתכוננו לקראתה בעזרת קורס ההכנה. זאת משום ש”רוב המתקבלים עם 5 יחידות אינם מוכנים. אני קורא לטכניון להעלות את הסרטונים ליו-טיוב, כדי שיהיו זמינים בחינם לכל התלמידים והמורים בארץ, שכן אין כיום סרטונים כאלו בעברית. השקענו בהם המון, ואני מאמין שהם יהפכו לסרטונים פופולאריים ואפילו ויראליים בקרב תלמידי תיכון, בדומה לקורסי וידאו של הטכניון הנצפים על ידי סטודנטים מכל האוניברסיטאות בארץ. זו תהיה תרומה משמעותית של הטכניון לשיפור רמת המתמטיקה בבתי הספר בישראל.”

הרצאתו של פרופסור-משנה צנזור:

בתמונה בעמוד הבית: פרופ’ משה סידי