שר החינוך ביום המדע בטכניון

שר החינוך, שי פירון. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון

“המקצועות הקלאסיים הם הבסיס לכל פיתוח, יוזמה וחדשנות – יש להחזיר אותם למרכז בתי הספר”.

כך אמר שר החינוך, הרב שי פירון, שהתארח בטכניון באירוע מיוחד לרגל יום המדע הישראלי. האירוע התקיים ביוזמת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומטרתו לקרב את הקהל הרחב למדע, לעורר מודעות להישגי המדע והמדענים בישראל ולעודד חינוך למדעים.

“חשוב לעורר את המודעות למדע ולייצר מחויבות לערכים שהוא מייצג” אמר השר פירון. “מדינת ישראל לא תוכל להתמודד אסטרטגית עם המציאות שמסביבה ועם החסרונות העצומים שיש לה במשאבי טבע, אם לא תחזק את תחום המדע באופן מובהק ותהפוך את היתרון שלנו בזירה הבינלאומית, ליתרון שמונע מכוחה של מצוינות אנושית.”

שר החינוך הוסיף “אנחנו חייבים להחזיר את המדעים הקלאסיים לבתי הספר. הם הבסיס לכל פיתוח יוזמה וחדשנות והם הבסיס הגדול ביותר ללמידה משמעותית ולהעצמה של התלמיד”.

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “דווקא בימים של חרמות אקדמיים על מוסדות ישראליים, הטכניון מרחיב את שיתופי הפעולה האקדמיים עם אוניברסיטאות בעולם. מרכז המחקר ההנדסי יישומי שהקמנו בניו יורק עם אוניברסיטת קורנל, קורם עור וגידים וסטודנטים ראשונים כבר לומדים בו. לאחרונה קיבל הטכניון תרומה חסרת תקדים, ואנחנו מקימים סניף של הטכניון שיפרוץ את הדרך לסין. השבוע נערך בטכניון כנס ישראלי-בריטי בנושא רפואה, בשבוע שעבר נערך כנס בשיתוף פעולה עם קנדה. יש היום בטכניון יותר פנים חדשות ויותר שפות נשמעות בו.”

“זהו יום חג עבורי,” אמר ראש העיר חיפה יונה יהב, “יש להנגיש את המדע על מנת שכל אדם יוכל לקחת בו חלק. חיפה היא העיר עם מספר זוכי פרס נובל הרב ביותר בישראל. אנו משקיעים משאבים רבים בהחזרת הלימוד הטכנולוגי לחיפה ואני שמח שהטכניון לוקח חלק במאמצים אלה.”

במהלך האירוע הציגו חוקרי הטכניון את מחקריהם:

פרופסור דני בן שחר, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים דיבר על אי ראציונליות בקבלת-החלטות ובחן האם ניתן לייעל את הפרטת הדיור הציבורי בישראל. לדבריו, ניתן להגדיל במידה ניכרת את הכנסות המדינה ממכירת הדירות לדיירים בדיור הציבורי ולקצר את משך הזמן למכירתן.

דר’ מירב אהרון, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים טענה בהרצאתה כי יוקר הדיור משמש מנגנון מרכזי של הבחנה והיפרדות מן המעמדות הנמוכים. בחברה מגוונת ומרובת מתחים שואפות קבוצות ברות מוביליות חברתית, להבחין עצמן מההמון ולגדל את ילדיהן בקרב מי שהם תופסים כדומים להן. בתנאים אלה פעולה בתוך כללי המשחק של “השוק” נדונה לכישלון.

פרופסור אילת טל, מהפקולטה להנדסת חשמל הציגה טכנולוגיה חדשה שתוביל את הארכיאולוגיה למאה ה-21. לדבריה, הגרפיקה הממוחשבת מציעה פתרון מפתיע לאתגרי הארכיאולוגים, ומאפשרת לא רק תצוגה, אלא גם תיעוד, ניתוח, ושחזור ממצאים. בעזרת פיתוחים חדשים, ניתן כיום לצפות במודלים תלת ממדיים של כלים שלמים אף שרק חלקים קטנים מהם נתגלו, לשחזר חריטות והדפסים שנשחקו, לחשוף מאפיינים מעניינים, ולמצוא קשרים לממצאים אחרים.

פרופסור אבישי מנדלבאום, מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול הרצה על מערכות שירות, כגון: בתי חולים, מוקדי שירות טלפוניים, שירותים מקוונים ועוד, תוך התמקדות על מדדי שירות תפעוליים, כמו משך ההמתנה בחדר מיון או רמת התעסוקה של מוקדן טלפוני, והקפדה על הקשר עם מדדים קליניים או כלכליים.

פרופסור אורי לזמס, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, טען בהרצאתו כי מזון מעובד הוא חלק ממציאות חיינו במאה ה-21.  וכי לא נראה פתרון אלטרנטיבי אמיתי שיאפשר לספק את צורכי המין האנושי בלי מזון מעובד. פרופסור לזמס הציג בהרצאתו מערכת הדמיה לעיכול האנושי שפיתח במעבדתו וטען כי בעתיד יותאמו ייצור ועיבוד המזון לכל אדם, ולא רחוק היום בו נוכל לקבל תזונה מותאמת אישית.

את האירוע בטכניון חתם חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן, בהרצאה על “מדע, אמנות ואיכות החיים. “המדע נותן לנו חיים מודרניים ומאריך את תוחלת חיינו,” אמר פרופסור שכטמן.  “האמנות מוסיפה איכות לחיינו.” הוא הציג את עבודתו של ליאונרדו דה וינצ’י ששיפר את האמנות שיצר באמצעות המדע ומחקריו בתחומים השונים.

בתמונה בעמוד הבית מימין לשמאל: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, שר החינוך, שי פירון ופרופסור דן שכטמן. צילום: יואב בכר, דוברות הטכניון