trachtenberg1

“ההשכלה הגבוהה בישראל עברה בשנים האחרונות מהפך מערכתי, שהטכניון הוא חוד החנית שלו.” כך אמר יו”ר ות”ת, פרופסור מנואל טרכטנברג, בביקור בטכניון. פרופסור טרכטנברג נפגש עם אנשי המרכז הישראלי למצוינות במחקר דלקים סולאריים שהוקם לפני כשנתיים ואותו מוביל הטכניון בראשותו של פרופ’ גדעון גרדר. כיום פעילים בו 27 חוקרים ותיקים ו-8 חוקרים חדשים מארבעה מוסדות: הטכניון, מכון ויצמן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומיגל – המכון למחקר מדעי בגליל. המרכז עוסק בחקר מקורות לאנרגיות מתחדשות, חלופיות ובנות-קיימא: ייצור דלקים המופקים מאור השמש ומהצומח, מפירוק מים ומפירוק דו-תחמוצת הפחמן. לנוכח צמצום עתודות הנפט, וההשלכות השליליות של שימוש בנפט ובפחם על הסביבה, הולכת וגדלה חשיבותם של מקורות חלופיים אלה.

תוכנית מרכזי המצוינות I-CORE (Israeli Centers of Research Excellence) היא יוזמה של ממשלת ישראל והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת). התוכנית, הפועלת על בסיס החלטת ממשלה מ-14 במרץ 2010 ומנוהלת על ידי ות”ת והקרן הלאומית למדע, מהווה חלק מתכנית הרפורמה הרב שנתית בהשכלה הגבוהה. מרכזי התוכנית, הממוקמים במוסדות שונים, נועדו לחזק את מעמדה המחקרי של מדינת ישראל ואת האטרקטיביות שלה בקרב חוקרים מובילים בארץ ובעולם.

“מרכזי המצוינות, שנבנו כחלק מהמגמה של מחקר בין-תחומי, נותנים את אותותיהם בכל תחומי הפעילות בקמפוס,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. “המרכזים האלה יוצרים שיתופי פעולה חסרי תקדים בתוך הקמפוס וגם בין הטכניון לאוניברסיטאות אחרות. כיום פועלים בטכניון מרכזי מצוינות לאנרגיה, ננו-טכנולוגיה, מדעי החיים והנדסה, רובוטיקה, אנרגיה והנדסת מחשבים; ואנו נערכים להקמתו של מכון נוסף, שיתמקד בחקר הסרטן ובראשו יעמוד חתן פרס נובל בכימיה, פרופסור-מחקר אהרן צ’חנובר.”

פרופסור טרכטנברג ציין כי כאשר נכנס לתפקיד יו”ר ות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה) ויו”ר המועצה להשכלה גבוהה, לפני קצת יותר מארבע שנים, מצבה של האקדמיה היה קשה מאוד. “היה כאן מחסור חמור בתקציבים ותקנים, וירידה דרסטית במספר חברי הסגל, אבל גם בעיה תדמיתית קשה: לא רק הציבור, אלא גם קובעי המדיניות, זלזלו במערכת הזאת וראו בה מגדל שן מנותק ומיותר. גם בתוך העולם האקדמי היו מתחים מזיקים מאוד: סגל נגד הנהלה, סטודנטים נגד האוצר, אוניברסיטאות נגד מכללות. הקשר בין האוניברסיטאות גם הוא עניין כאוב, ולעתים נדמה שהמרחק בין שתי אוניברסיטאות ישראליות גדול מהמרחק בין כל אחת מהן לבוסטון.

“בנסיבות האלה היה לנו ברור שדרושים כאן צעדים חריגים, פעולה שחורגת מה-more of the same, שתוכל להחזיר את החוקרים הטובים שעברו לחו”ל ולעורר מחדש את ההתלהבות ממחקר ברמה גבוהה. ביצענו מהלך מקיף שכלל את איבחון הבעיה, גיבוש תוכנית רב שנתית וגיוס משאבים כספיים. כשנכנסתי לתפקיד עמד תקציב ההשכלה הגבוהה על 6.7 מיליארד שקל, והתקציב החדש (לשנת תשע”ד) הוא 8.8 מיליארד שקל. זוהי עליה דרמטית, שתעניק לטכניון ולשאר המוסדות להשכלה גבוהה תנופה גדולה.

“מרכז המצוינות שלכם, ומרכזי המצוינות האחרים, הוקמו כמכשיר מרכזי בשיקומה של המערכת ובהחזרתה לסדר היום הציבורי. המרכזים האלה הוקמו כיחידות עילית, שאמורות להוות מוקדי משיכה לצעירים ישראלים מבריקים שחיים בחו”ל. מרכזי המצוינות הם לוקסוס, שנועד לכם, ועם הלוקסוס אתם מקבלים גם אחריות: להרחיב את שיתופי הפעולה בין דיסציפלינות, בין פקולטות ובין מוסדות ולעשות מחקר מעולה. העתיד כבר כאן – אתם העתיד. הבקשה הגדולה שלי מכם היא תעוזה. ברור לכולנו שדפוסי המחקר הקיימים, הדיסציפלינריים, יעברו בהדרגה מהעולם. להגות, לדמיין, להעז ולייצר את השינוי – זו המשימה שלכם.”

פרופסור-משנה רועי עמית מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, שיבח את היוזמה להקמת מרכזי המצוינות. “התיקצוב במרכזים האלה גבוה גם במונחים אמריקאים, ומעניק לישראלים שרוצים לחזור לכאן תמריץ אובייקטיבי ממשי. תוכנית ICORE איפשרה לי לחזור לכאן, להביא לטכניון ולישראל את תחום הביולוגיה הסינתטית, ולעשות מחקר שלא הייתי יכול לעשות בלעדי התוכנית. זו פלטפורמה מצוינת למימוש רעיונות שצומחים באקדמיה. בזכותה יכולתי לרכוש מערכת רובוטיקה מתקדמת מאוד, ולהתחיל שיתוף פעולה עם גורמים בארה”ב. גם הקשרים הפנימיים שנוצרו כאן – תוך תקופה קצרה מאוד – משמעותיים מאוד גם ברמה המחקרית.”

פרופסור-משנה עמית הציג גם את הבעיות שבהן נתקלים ישראלים החוזרים מפוסט-דוקטורט בחו”ל. “במצב הדיור הנוכחי בישראל קשה מאוד להיקלט בארץ. האנשים האלה, שהקריבו המון בשביל קריירה אקדמית, רוצים לחזור לארץ אבל לא יודעים איך יסתדרו כאן: דירה, גנים לילדים, ביטוח לאומי, קופת חולים. לטכניון יש סל קליטה מצוין, אבל חוק המכרזים הופך את התהליך של הקמת מעבדה לפרויקט ארוך ומייגע. הטיפול ברמה הפרטית והמשפחתית הוא עניין שהמדינה חייבת לקדם במקביל לפיתוח מרכזי המצוינות.”

בתמונה: פרופסור טרכטנברג (מימין) עם נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

yanai2

בנוסף להם זכתה הפקולטה למתמטיקה בפרס הפקולטה המצטיינת, שהוענק השנה לראשונה

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי הוענק לעשרה חברי סגל בטכניון ולפקולטה למתמטיקה.  בטקס נכחו משפחת ינאי המעניקה את הפרס, הזוכים ובני משפחותיהם, ומרצים וסטודנטים מהטכניון. הפרס היוקרתי הוענק זו השנה השלישית ברציפות “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם פרופסור משה ברוך, פרופסור דפנה פישר גבירצמן, פרופסור מוריס אייזן, פרופסור אלון וולף, פרופסור עדית קידר, פרופסור אורן קורלנד, פרופסור לירון ידידציון, פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד, פרופסור אמיר שפילקה ופרופסור אורי שביט.

בנוסף הוענק השנה לראשונה פרס הפקולטה המצטיינת. הפרס ניתן לפקולטה למתמטיקה, שחרתה על דגלה את המצוינות בהוראה ובשירות לכלל הסטודנטים בטכניון. ועדת הפרס ציינה כי “פעילות הפקולטה מתאפיינת בהקפדה רבה על איכות ההוראה, על מצוינות בשירות, על אמפטיה לסטודנטים ועל יזמות חינוכית וטכנולוגית”.

“זה יום חג להוראה בטכניון,” אמר בטקס נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא. “אנו מוקירים את כלות הפרס וחתני הפרס, המשמשים דוגמה למרצים בקמפוס כולו. ניתן כבר לומר שלמותג שנקרא ‘פרס ינאי’ השפעות מרחיקות לכת על החינוך האקדמי בטכניון ואף מחוצה לו.” הנשיא התייחס בדבריו לאישור שנתן הסנט להמלצות ‘ועדת כהן’ להקלה בעומס הלימודי: “כל המלצות הוועדה נועדו להקל על הסטודנטים שלנו, בלי לפגוע במצוינות שהיא נר לרגלינו.”

“אנו רואים בזוכים בפרס סיירת איכותית המשפיעה על ההוראה בכל הקמפוס,” אמר המשנה לנשיא הטכניון למחקר ויו”ר ועדת הפרס, פרופסור גדי שוסטר. “בשנה שעברה הכרזנו שמרצה אשר לא יעמוד בסטנדרטים של הוראה טובה לא יוכל ללמד קורסי חובה, ואני שמח לבשר היום שכמעט עמדנו ביעד. היום רק 5% מתוך 800 קורסי החובה בטכניון אינם נלמדים ברמה המספקת, ואנו פועלים לשפר זאת.”

מירב פרוים, יו”ר הוועדה האקדמית באגודת הסטודנטים, שהיתה שותפה לתהליך בחירת המרצים הזוכים, אמרה כי “זו תקופה של לבלוב ופריחה לסטודנטים בטכניון. בשנתיים האחרונות הטכניון הולך לקראת הסטודנטים ומשפר את ההוראה ואת תנאי הלימוד. אני מודה למשפחת ינאי שנתנה לנו, הסטודנטים, את האפשרות להוקיר את המרצים המוערכים.”

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה וכהוקרה על הכלים-לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולפרקים אפילו טראומטית, החליט בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה. משה ינאי חתם את טקס הענקת הפרסים במילות תודה לטכניון על שאיפשר לו לתרום בחזרה לחברה בדרך ראויה ומשפיעה. “לרשום צ’ק זה קל,” אמר. “הקושי הוא להשיג את התמורה הראויה. ההתקדמות בעולם האקדמי היא תוצר של מחקר וכתיבה אקדמית, ואני מעריך מאוד את אלה שגם משקיעים בהוראה, משום שאין זה ברור מאליו.”

עשרה חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם:

פרופסור משה ברוך, הפקולטה למתמטיקה

מרצה בחסד עליון, שיודע ללמד חומר קשה בצורה ברורה ומובנת ולקדם כל סטודנט לפי יכולותיו. כל זאת תוך יצירת אווירה נעימה בכיתה. זכיותיו בפרס מני להצטיינות בהוראה, וכמה פעמים בתואר מרצה מצטיין טכניוני, הן עדות לכך. מעבר להוראה עצמה השקיע פרופסור ברוך עבודה רבה בפיתוח קורסים ובעדכונם, ובחברות בוועדות לבדיקה תקופתית של קורסי החדו”א (חשבון אינטגרלי ודיפרנציאלי). פרופסור ברוך נתן מספר רב של הרצאות לקהל הרחב, בהן הרצאת הפתיחה של תערוכה על מתמטיקאים יהודים בארצות דוברות גרמנית, שנערכה בשיתוף עם מוזיאון המדע בשנה שעברה, משכה קהל רב וזכתה להדים חיוביים מאוד. גולת הכותרת של עשייתו בשנים האחרונות היא ריכוז פעילויות הנוער בפקולטה, ובפרט ניהול וארגון מחנה הקיץ “תומבה” בתורת המספרים, שהוא יחיד מסוגו בארץ. רבים ממשתתפי המחנות, מאז 2007, ממשיכים לשמור על קשר וחלקם כבר לומדים כסטודנטים בטכניון.

פרופסור דפנה פישר גבירצמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

מנחת הקורס “סטודיו לאדריכלות” – מפגש דו-שבועי עם קבוצת סטודנטים. הקורס שונה במידה ניכרת מאופן הלימוד הפרונטלי הנהוג בקורסים אחרים. פרופסור פישר גבירצמן אהובה מאוד על הסטודנטים, הן מבחינת התכנים אותם היא מעבירה והן מבחינת האופן בו היא מעבירה אותם. הסטודנטים המליצו עליה בחום לקבלת הפרס וציינו לטובה את אישיותה החיובית והנינוחה. לדבריה, מטרתה כמנחה להנחיל לסטודנטים ידע ותכנים ובו זמנית, לפתח אצלם את המיומנויות הדרושות ואת הכלים הנחוצים לחיים של למידה, ולעודד אותם לאהוב את הלמידה ואת המחקר כדרך חיים המבטיחה חיים עשירים ומרתקים ומגבירה את הסיכוי שיהיו אדריכלים טובים יותר.

פרופסור מוריס אייזן, הפקולטה לכימיה

בעל מחויבות ומסירות עקביות להוראה ולקידומה בטכניון ומחוצה לו. פרופסור אייזן שימש מספר שנים כסגן דיקן לענייני הוראה, ובמסגרת תפקידו קידם את ענייני ההוראה, על היבטיה השונים, בתוך הפקולטה ומחוצה לה על הצד הטוב ביותר. הפקולטה לכימיה מעניקה שירותי הוראה ליותר מ-3,500 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון. כדיקן הפקולטה קידם פרופסור אייזן את נושא הוראת הכימיה ואת התמיכה בסטודנטים לתואר ראשון, על ידי הקמת מועדון סטודנטים ושיפור אמצעי ההוראה ופיתוחם בפקולטה לכימיה.

לפרופסור אייזן הצלחה בולטת בהוראת קורסי כימיה, המיועדים לסטודנטים בשנת הלימודים הראשונה, שהוראתם היא אתגר מורכב.

 פרופסור אלון וולף, הפקולטה להנדסת מכונות

 משמש כמרכז לימודי הסמכה בפקולטה להנדסת מכונות ומבצע את תפקידו במסירות וביעילות מרביות. פרופסור וולף משמש אוזן קשבת לסטודנטים הנקלעים למצוקה אקדמית, ועושה ככל יכולתו לעזור להם להתמודד בהצלחה עם הלימודים בפקולטה. פרופסור וולף מלמד את הקורס “מבוא לתכן יצירתי” ומרכז את כל הפעילות בנושא זה, ברמת הפקולטה והטכניון, במסגרת תחרות “טכנוראש”. לשם כך הוא נדרש להציע פרויקטים שיאתגרו את ציבור הסטודנטים, שטרם למדו את מכלול קורסי היסוד בהנדסה, לחשיבה הנדסית יצירתית, מקורית ועצמאית. פרופסור וולף ניחן במנהיגות טבעית וביכולת דידקטית גבוהה. הוא אזרח למופת ומרצה מצטיין, המשרה על תלמידיו את המיטב שבלימודי ההנדסה.

 פרופסור עדית קידר, הפקולטה להנדסת חשמל

מרצה מצוינת העוסקת בחינוך במובן הרחב של המילה. בעלת יכולת נדירה לגבש ולסכם תובנות ולהציג נושאים בצורה מובנית ובהירה. הדבר ניכר הן בהוראה הפרונטלית, הן בפגישות ההנחיה עם סטודנטים לתארים גבוהים והן בכתיבה עבור הקהילה המקצועית. פרופסור קידר מקפידה על יחס הגון ושקוף כלפי הסטודנטים, מתוך תפיסה ברורה של תפקידה כמחנכת, ממנה נגזרים השקעת הזמן הדרושה בכל סטודנט ויחס שוויוני והגון לכל. היא דורשת רמה גבוהה ועבודה רבה מהסטודנטים, אך גישתה והעניין שהיא מעוררת גורמים לכך שהסטודנטים מעריכים רמה גבוהה זו.

 פרופסור אורן קורלנד, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול

נכס הוראה מרכזי בפקולטה ובעל תרומה משמעותית להוראת קורסים, להנחיית משתלמים לתארים גבוהים במעבדת בינה עסקית שיזם ופיתח, ובהדרכת הסטודנטים המצטיינים בפקולטה. יכולתו לשלב סוגיות מחקריות במסגרת הוראה של קורסים שונים בכל הרמות, והצלחתו לאתגר את הסטודנטים באתגרים אינטלקטואליים, הן שגורמות להם להישאר בהרצאותיו ואף להירשם בהמוניהם לקורסי בחירה שהוא מציע. פרופסור קורלנד נותן את כל כולו לסטודנטים, הוא זמין להם 24 שעות ביממה, ונותן להם תחושה שאין שום מחיצה שעלולה לעכב אותם בדרכם אליו. למרות העדר המחיצות הוא זוכה לכבוד ולהערכה מהסטודנטים, תומך ומטפח את הסטודנטים העובדים תחת הדרכתו ומשמש להם דוגמה למצוינות.

 פרופסור לירון ידידציון, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול

חבר סגל בפקולטה בתחום הנדסת תעשייה. הציב סטנדרטים חדשים למושג הצטיינות בהוראה כבר מהקורס הראשון שהעביר. פרופסור לירון ידידציון פיתח שיטות הוראה חדשניות ומקוריות, המעודדות את הסטודנטים למעורבות גבוהה בקורס ולהעמקה בחומר הנלמד. הוא מאפשר לסטודנטים לקחת חלק פעיל בהתנהלות הקורס, בהתנסות בכתיבת תרגילים ובדיקתם, בעריכת מערכי שיעור ובסיכומם. על אף שהדרישות בקורסים שלו גבוהות וחסרות פשרות, הסטודנטים לוקחים אחריות ועונים עליהן מתוך אתגר וסקרנות אמיתית ולא מתוך חובה. לפרופסור ידידציון קשר אישי וחם עם הסטודנטים. הוא מאתר סטודנטים שבהם הוא מזהה פוטנציאל ומעודדם להצטיינות, כמו גם להמשך לימודים לתארים מתקדמים. פרופסור ידיד ציון הוא חבר סגל חדש יחסית, ועם זאת הוא הצליח כבר מהרגע הראשון להציב רף גבוה ביותר של מצוינות בהוראה.

 פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד, הפקולטה להנדסה כימית

מרצה מעולה בפקולטה, המלמדת מקצועות שונים. מרכזת את הפן הביוכימי בפקולטה ומלמדת מספר קורסים. איפיוניה העיקריים של פרופסור ביאנקו-פלד הם עומק הידע, הרצון ללמד, סבלנות אין קץ לשאלות הסטודנטים, הנכונות להסביר שוב ושוב וההשקעה הרבה בתלמידים. פרופסור ביאנקו-פלד מרכזת גם את לימודי ההסמכה בפקולטה וקשובה לבעיות הסטודנטים. גישתה החיובית מביאה לכך שיש לה “מעריצים” רבים בקרב הסטודנטים והיא מבחינתה מקפידה לשמור על קשר חם עם התלמידים באופן שוטף, בכיתה ומחוצה לה, כדי לוודא בזמן אמת את אפקטיביות ההוראה. פרופסור ביאנקו-פלד אוהבת את הסטודנטים וזה ניכר. עם זאת, היא אינה מוותרת על דרישות ועל רמה אקדמית גבוהה. פרופסור ביאנקו-פלד היא מרצה לדוגמה בשל יחסה הטוב והצלחותיה, זאת בלי ויתור על רמת הלימודים הגבוהה.

 פרופסור אמיר שפילקה, הפקולטה למדעי המחשב

הקורס “מערכות מסדי נתונים” הוא קורס קשה להוראה וציוני ההוראה בו נמוכים באופן עקבי. עם זאת, לאורך העשור האחרון, קיבל פרופסור שפילקה בקורס זה את ציון המרצה הכללי הגבוה ביותר. גם ציוני העניין, הלמידה הפעילה וההערכה הכללית שלו הם הגבוהים ביותר שניתנו בקורס זה בעשור האחרון. לאור תפקודו המעולה של פרופסור שפילקה והתייחסותו המצוינת לסטודנטים הוא מונה לפני כשנתיים לתפקיד מרכז לימודי הסמכה בפקולטה ולאחראי על תכניות המצוינות. פעילותו במסגרת תפקידים אלו היתה רבה וחשובה. הוא הקדיש לה זמן רב ועזר רבות לסטודנטים.

 פרופסור אורי שביט, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

מרצה להנדסת מים. לדבריו חשיבה הנדסית  “דרך המשוואות” היא הבסיס לניתוח ולהתמודדות עם בעיות הנדסיות ומדעיות שעדיין לא נפתרו. האתגר הניצב בפניו כמורה הוא האיזון בין ההוראה של כלים קלאסיים (שאין לוותר עליהם) ובין לימוד התהליכים והמנגנונים דרך חוקי היסוד והמשוואות המתארים אותם. “ללמד את הסטודנטים כמו שצריך זה אתגר לא פשוט,” אומר פרופסור שביט. “הרגע בו מצליחים לגרום לאולם מלא בסטודנטים להבין דבר מה שלא הבינו קודם, הוא רגע מרגש מאין כמותו המלווה אצלי בסיפוק רב.”


בתמונה: משה ינאי בטקס הענקת הפרס. צילום: יוסי שרם, דוברות הטכניון

cornell2

ראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג, הקצה 50 דונם באי רוזוולט למרכז המחקר המדעי-הנדסי-יישומי של קורנל והטכניון

בטכס השתתפו נשיא קורנל, פרופ’ דויד סקורטון, ונשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא; בנייתו של קמפוס לחדשנות טכנולוגית בת קיימא תחל בינואר; השלב הראשון ייפתח ב-2017

 ראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג,  חתם על חוזה-החכרה ל-99 שנים, שיסלול את הדרך לבנייתו של קמפוס מרכז המחקר המדעי-הנדסי-יישומי על האי רוזוולט, בדיוק שנתיים אחרי שקורנל והטכניון זכו בתחרות של עיריית ניו יורק להקמת המרכז. מדובר במודל מהפכני לחינוך טכנולוגי לתארים מתקדמים, והוא ממצב את עצמו כמוסד עולמי מוביל, המעניק תארים מתקדמים ומנהל מחקר המטפח טכנולוגיה, חדשנות ומיסחור.

החכרת הקרקע תאפשר להתחיל את הבנייה בינואר, והכיתה הראשונה על האי רוזוולט אמורה להיפתח ב-2017. הסטודנטים החלו ללמוד בסתיו האחרון בשטח שנתרם על ידי גוגל במטה החברה בצ’לסי בשדרה השמינית. המתחם כולו, שישתרע על 48.5 דונם,  יושלם עד 2043 ויאכלס כ-2,000 סטודנטים וכ-280 חברי סגל וחוקרים. הקמפוס יתוכנן כך שיתמוך בהתמקדות המרכז בחדשנות, יזמות ושיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה.

“שמנו לנו למטרה להפוך את העיר ניו יורק לבירה עולמית של חדשנות טכנולוגית, והקמפוס החדש באי רוזוולט הוא גורם מרכזי באסטרטגיה שלנו המכוונת לכך,” אמר ראש העיר מייקל בלומברג. “זהו אחד ממיזמי-הפיתוח השאפתניים ביותר שעיר כלשהי יזמה מעולם, מיזם המתייחס לטווח הארוך, והוא יעזור להוסיף אלפי משרות לכלכלת העיר בעשורים הבאים.”

“אנו מאמינים בכל לבנו כי הדרך להמשך צמיחתה של העיר ניו יורק תוגדר במידה רבה על ידי שותפויות שראשיתן במוסדות האקדמיים של מדינת ניו יורק,” אמר מושל מדינת ניו יורק אנדרו קומו. “פרויקט זה ממנף שניים מהמוסדות הנודעים בעולם באופן שיקדם חדשנות טכנולוגית במדינת ניו יורק, ייצור מקומות תעסוקה וידרבן השקעות עסקיות.”

“המרכז החדש מהווה הוכחה שממשלות ואוניברסיטאות יכולות לשתף פעולה בחדשנות ובתמיכה בצמיחה כלכלית, ואנו נהיה לְעולם אסירי תודה על מנהיגותו של ראש העיר בלומברג בדרך להגשמתו של חזון בניין הקמפוס,” אמר נשיא אוניברסיטת קורנל דיוויד סקורטון. “הקמפוס באי רוזוולט נבנה למען העתיד, כדי להוות מקום שבו יוולדו הרעיונות הגדולים של המחקר, החברות החדשות וכשרונות יוצאי דופן שישנו את ניו יורק ואת העולם.”

“הודות לחזונו של ראש העיר בלומברג הופכת העיר ניו יורק במהירות למרכז חדשנות עולמי,” אמר נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא. “באמצעות מכון החדשנות של טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס – השותפות הבינלאומית שלנו עם המרכז החדש – אנו מצפים לסייע בקידום עתידה של העיר כבירת-העולם הטכנולוגית.”

תחרות Applied Sciences NYC הושקה על ידי ראש העיר בלומברג ב-2011 במאמץ למנף את הצמיחה המשמעותית בתקופה האחרונה, ולייצר הזדמנות לצמיחה עתידית במשרות ובעסקים במגזר הטכנולוגי בעיר ניו יורק, ולפתח בשיתוף העירייה כלכלה מגוונת יותר עבור העיר. ביולי 2011 פרסמה העירייה בקשה להצעה (RFP), הקוראת לאוניברסיטאות, מוסדות או קונסורציומים לפתח ולהפעיל קמפוס (חדש, או הרחבה של קמפוס קיים) בעיר בתמורה להון, גישה לקרקע בבעלות העיר, תמיכה ושיתוף פעולה עם הממשל של בלומברג. הצעת קורנל והטכניון נבחרה בהתבסס על מודל של חינוך טכנולוגי לתארים מתקדמים, תוך הדגשה של קשרי הגומלין בין האקדמיה לתעשייה ושל תחומי לימוד הרלוונטיים לעתיד. השלמת הקמפוס באי רוזוולט תביא כמעט להכפלה של מספר הסטודנטים לתארים הנדסיים מתקדמים במסלולי המאסטר והדוקטורט בעיר ניו יורק.

השימושים האקדמיים בקמפוס יכללו, על פי התוכנית, כיתות, מעבדות, teaming areas ואולמות הרצאות, וכן אזורי חממות שישמשו לטיפוח יזמות. שאר שטח הקמפוס יוקדש לאזורים עסקיים שיעוצבו באופן שיעודד אינטראקציה בין אקדמיה ותעשייה, שימושי מגורים, אזור להכשרת מנהלים בכירים, ושימושי-משנה כגון רכש, לתמיכה בחברי הסגל, בעובדים ובסטודנטים בקמפוס, כמו גם יצירה של חלל פתוח חדש.

תוכנית-האב של הקמפוס, שהוכנה על ידי Skidmore, Owings and Merrill ו- James Corner Field Operations, כוללת כמה רכיבים חדשניים ותשתיות לקמפוס נהר-עד-נהר עם נוף נרחב, סדרה של מרחבים ציבוריים ירוקים וחיבורים חלקים בין שטחי פנים וחוץ. טכנולוגיות מתקדמות ישולבו במטרה ליצור את אחד הקמפוסים המובילים בעולם בהתייחסות לסביבה ובחיסכון באנרגיה – קמפוס שלא רק יממש, אלא גם יפתח, טכנולוגיות סביבתיות חדשות.

בניין בר קיימא וחדשני יעוצב על ידי משרדו של תום מיין, שזכה בפרס פריצקר, ובניגוד למבנים אקדמיים מסורתיים יקבל השראה מעולם הטכנולוגיה; הוא יציע חללים פתוחים ואזורים גדולים המיועדים לשיתופי פעולה. אילו היה מושלם היום היה בניין-השלב-הראשון הבניין הגדול ביותר במזרח ארה”ב המאוזן אנרגטית – כלומר מייצר בשטחו את כל האנרגיה הדרושה לו.

בניין מסחרי שכן, שתוכנן על ידי  Weiss/Manfredi ופותח על ידי פורסט סיטי, יפגיש ממציאים מהתעשייה, חוקרים בעלי שם עולמי וחברות הזנק נמרצות תחת גג אחד – ייצוג ממשי של שליחותו של הקמפוס: מיזוג בין האקדמיה לתעשייה במטרה לעודד חדשנות לרווחת הציבור. בניין מגורים, אשר יבטיח שהקמפוס יפעל שבעה ימים בשבוע, עשרים וארבע שעות ביממה, תוכנן על ידי Handel Architects ופותח על ידי האדסון. הבניין ייבנה במטרה לספק מגורים נוחים וזולים לסטודנטים, לחברי סגל ולעובדים. הוא יושתת על עקרונות של חיסכון באנרגיה ובכך יקדם את מטרות הקמפוס בתחום הקיימות.

תוכניות נוספות נוגעות למרכז להכשרת מנהלים בכירים ולמלון, שיסייעו למצב את המרכז כמגנט של חדשנות בעיר ניו יורק באמצעות קיום כנסים, תוכנית להכשרת מנהלים בכירים ואזור לסדנאות אקדמיות, כמו גם מלון ומסעדה.

הקמפוס כולל את השטח שבו פעל קודם בית החולים גולדווטר, שהועבר לבית חולים חדשני בהארלם. המטופלים של בית החולים גולדווטר הועברו לבית החולים החדש בחודש שעבר.

הלימודים החלו השנה במתחם שנתרם על ידי “גוגל” בצ’לסי. כעת לומדים שם סטודנטים לתואר שני ושלישי בהנחייתם של חברי סגל מעולים, תוך שיתוף פעולה עם עשרות ארגונים מובילים בתעשייה, התורמים לסטודנטים ידע בתחומים כגון מדעי המחשב, הנדסת חשמל ומחשבים, מדעי המידע, חקר ביצועים ומינהל עסקים. השנה החל גם שיתוף פעולה עם תלמידים בבתי הספר בעיר ניו יורק, ומתבצעת עבודה עם ארגונים רבים במטרה להביא את החינוך הטכנולוגי לקהל נרחב.

החל בינואר יתחיל מכון החדשנות של טכניון-קורנל ע”ש ג’ואן ואירווין ג’ייקובס לקבל כמה פוסט-דוקטורנטים בקמפוס הנוכחי. בהמשך שנת 2014 ישיק מכון ג’ייקובס מסלול לתואר שני בתחום ה- Connective Media , שנועד להכשיר יזמים הנדסיים וטכנולוגיים הנדרשים בעולם המדיה להובלת ההתפתחות הדיגיטלית המתמשכת בתעשייה. סטודנטים בתוכנית זו, שתימשך שנתיים, יקבלו תארים הן מהטכניון והן מקורנל.

בתמונה: בטקס הקצאת השטח – ראש העיר ניו יורק, מייקל בלומברג (מימין) עם נשיא הטכניון, פרופוסר פרץ לביא. צילום: דוברות הטכניון

כך אומר אשחר טל סטודנט שנה רביעית בטכניון, שאימץ במהלך לימודיו גור נחייה לעיוורים. אשחר ועוד 19 סטודנטים נוספים בטכניון אימצו גורים כאלה, ויחד איתם הם מסתובבים בקמפוס, משתתפים בהרצאות בכיתה ולומדים בספרייה

מי שהסתובב לאחרונה בטכניון התפלא בוודאי לראות גורי לברדור חמודים המתלווים לסטודנטים לאורך כל היום – בשיעורים, בהפסקות ובביקורים בספריות. הסטודנטים האלה מגדלים את הגורים ומאמנים אותם להיות כלבי נחייה לעיוורים. את הפרויקט בטכניון, ובמוסדות אקדמיים אחרים בצפון, מרכזת עמותת “עיניים מנחות לעיוור”.

אלה מטק, האחראית על תכנית הגורים בעמותה, סיפרה: “בטכניון ישנו הריכוז הגדול ביותר של כלבים בצפון הארץ. מדובר ב-20 כלבים, שהסטודנטים מקבלים לרשותם כשהם בני שמונה שבועות לתקופה של שנה וחצי. גור לא יכול להיות כלב נחייה אלא רק לאחר תקופת אילוף ארוכה, בהגיעו לגיל שנתיים ויותר. הסטודנטים מסתובבים עם הכלבים במשך כל היום וחושפים אותם לחיי היומיום שלהם, הכוללים נסיעות בתחבורה ציבורית, הליכה בקמפוס, לימודים בכיתה ובספרייה ועבודה במקרה של סטודנטים עובדים. אנו מעניקים לסטודנטים ליווי צמוד, הכולל הדרכות אילוף בבית, ברחוב ובמקומות הומי אדם. לאמץ כלב זו אחריות כבדה, ולכן בדרך כלל אני עובדת עם משפחות. חששתי לתת את האחריות לחבר’ה צעירים, אבל התבדיתי. אני מתפעלת בכל פעם מחדש מהסטודנטים. הם לוקחים את הנושא כל כך ברצינות ומשקיעים מאוד בכלבים ובאילוף שלהם.”

“את הגורים נותנים לאנשים עם אורח חיים דינאמי כדי שייחשפו לכמה שיותר חוויות,” מספר תום שפי, סטודנט שנה שלישית בפקולטה לביולוגיה בטכניון. “היות ומדובר בגורים העתידים לשמש ככלבי נחייה, יש לנו אישור להסתובב איתם בכל מקום – בתחבורה ציבורית, בתוך קמפוס הטכניון ובכיתות. הכלבים פשוט מתנהלים לצדנו כל היום ומתלווים אלינו להרצאות בכיתה ולעבודה. אני מאוד אוהב בעלי חיים ואני שמח שאני יכול לתרום למטרה טובה. כבר כמה שנים שסטודנטים מהטכניון מאמצים כלבי נחייה ומסתובבים עמם בקמפוס, אבל בשנה האחרונה זה תפס תאוצה. סטודנטים רבים מבקשים לאמץ כלב וכרגע הביקוש לכלבים עולה על ההיצע. אלה, האחראית על הטיפול בגורים בעמותה, מביאה לנו מדי חודש אוכל עבורם ומדריכה אותנו כיצד לאלף אותם ולהרגיל אותם לתפקידם ככלבי נחייה לעיוורים.”

בתום שנה וחצי נאלצים הסטודנטים להיפרד מהכלבים. “אני מדחיק את הפרידה ומשתדל שלא לחשוב על זה,” אומר תום. “זו ההחלטה הטובה ביותר שקיבלתי בטכניון. כשאני מעוצבן או לחוץ מהחיים, יושי מניחה עלי את הראש וזה כל כך מרגיע. היא עוזרת לי מאוד לעבור את תקופת הלימודים.”

“אמא שלי לא מוכנה שנגדל כלב בבית,” מספר אשחר טל, סטודנט שנה רביעית בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. “אני מאוד אוהב כלבים ותמיד רציתי לגדל כלב, ולכן מבחינתי אימוץ הגור לשנה וחצי זה סידור אידיאלי – אני לא צריך לדאוג מה יהיה עם הכלב אחר כך. עוד חודשיים אפרד מטאז, וזה קשה אבל אני יודע שזה למטרה טובה ויטפלו בו בצורה הכי טובה שאפשר.”

“המרצים מקבלים באופן מאוד חיובי את הנוכחות של טאז בכיתה. כשהוא ישן הם שואלים למה הכלב ישן באמצע ההרצאה הכי חשובה של הסמסטר ואיך הוא ישלים את החומר. טאז הוא ממש חניך מצטיין. הוא מחונך וממושמע ואני מאוד גא בו. אני בטוח שהוא יהיה כלב נחייה מצוין ויעזור לאדם עיוור.”

בתמונה הראשית: הסטודנטים עם הכלבים אותם הם מאמנים. צילום: שיצו צלמים

mark zilberstein

פרופסור מרק זילברשטיין

הפרס מוענק לפרופסורים צעירים באוניברסיטאות מחקר מובילות בעולם, המנהלים מחקר הרלוונטי לחברת Yahoo

פרופסור מרק זילברשטיין, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, זכה בפרס Yahoo ACE (“הפרס להעצמת קריירה אקדמית”), המוענק לפרופסורים צעירים באוניברסיטאות מחקר מובילות בעולם, המנהלים מחקר הרלוונטי לחברת Yahoo.

מחקריו של פרופסור זילברשטיין משתרעים על פני כמה תחומים, ביניהם ארכיטקטורות הטרוגניות מנקודות מבט שונות  (כלי תיכנות, הפשטות של מערכות הפעלה ועוד); מיחשוב עתיר-ביצועים בשריגים (grids) ובעננים; מערכות איחסון מבוזרות ועיבוד מקבילי במעבדים מרובי ליבות ומעבדים גרפיים (GPUs).

בהודעה על הפרס נאמר כי פרופסור זילברשטיין הוא מומחה בתחומי מחקר אלה, וכי “היבטים במחקריו של זילברשטיין משיקים באופן הדוק לתחומי העניין של קבוצת חקר המערכות במעבדות Yahoo בחיפה. מדענים במעבדות Yahoo מתכוונים לשתף פעולה עם פרופסור זילברשטיין בפרויקטים מגוונים, בתוכם מימוש בר-גידול של אלגוריתמי למידה חישובית על גבי חומרה עתירת ביצועים.”

“אשמח מאוד לשיתוף פעולה פורה עם המדענים במעבדות Yahoo,” אמר פרופסור זילברשטיין, “במטרה לקדם פריצות דרך במחקר ויישומים שיביאו תועלת בעולם האמיתי.”

פרופסור זילברשטיין הצטרף באחרונה לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, אחרי פוסט-דוקטורט באונברסיטת טקסס באוסטין, בהנחייתו של פרופסור אמט וויטשל. את הדוקטורט סיים במדעי המחשב בטכניון ב-2010, בהנחייתם של פרופסור אסף שוסטר ופרופסור דן גייגר.

yanai2

נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) ומשה ינאי

עשרה מרצים ופקולטה אחת בטכניון יקבלו את פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי.

הטקס יתקיים ביום רביעי , 25.12, בשעה 13:00 בטכניון.

פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי יוענק ביום רביעי הקרוב לעשרה מרצים בטכניון. פרס ינאי היוקרתי מוענק זו השנה השלישית ברציפות על תרומה משמעותית לקידום החינוך האקדמי, “כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי, המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה ולמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ותחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון.”

עשרת חברי הסגל שזכו השנה בפרס הם:

  • פרופסור משה ברוך, הפקולטה למתמטיקה
  • פרופסור דפנה פישר גבירצמן, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
  • פרופסור מוריס אייזן, הפקולטה לכימיה
  • פרופסור אלון וולף, הפקולטה להנדסת מכונות
  • פרופסור עדית קידר, הפקולטה להנדסת חשמל
  • פרופסור אורן קורלנד, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול
  • פרופסור לירון ידידציון, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול
  • פרופסור חבצלת ביאנקו-פלד, הפקולטה להנדסה כימית
  • פרופסור אמיר שפילקה, הפקולטה למדעי המחשב
  • פרופסור אורי שביט, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית

בנוסף לחברי הסגל, יוענק השנה לראשונה הפרס גם לפקולטה מצטיינת – הפקולטה למתמטיקה.

משה ינאי, חלוץ עולמי בתחום איחסון המידע, ביקש בתרומתו להחזיר מעט לטכניון כתודה והוקרה על הכלים-לחיים שהמוסד העניק לו במרוצת לימודיו לפני ארבעים שנה. מאחר שזכר את תקופת לימודיו כקשה, ולפרקים אפילו כטראומטית, הוא החליט, בעצה אחת עם נשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא, לתרום 12 מיליון דולר אשר יוענקו למרצים שהצטיינו בתחום ההוראה, ובכך יתרום גם לסטודנטים בטכניון. הפרס, בסך 100 אלף שקלים למרצה, יוענק במשך עשרים שנה.

בתמונה: נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא (מימין) ומשה ינאי