נעים להכיר: אלכס סרייב, חיפה
סטודנט בפקולטה: הנדסת חשמל, שנה שלישית
נולדתי ברוסיה, עליתי ב-1999
גדלתי בכפר סבא, סיימתי תיכון “גלילי”
שירות צבאי: 4 שנים בחיל המודיעין
למה חילופי סטודנטים? לגוון קצת את השגרה העמוסה של הטכניון, לחוות מגורים בארץ אחרת ושונה מאוד, ובעיקר בשביל הכיף.
חילופי סטודנטים תמיד נראה לי משהו לא אמיתי, איך מגיעים לזה בכלל? איך זה עובד עם הקורסים? אין מצב שהחומר חופף! ואם הבחינות זה כמו בטכניון – אז צריך לחכות חודשיים וחצי כדי לגשת למועד ב’?
בתחילת השנה בית הספר הבינלאומי הפיץ מייל. החלטתי להגיש מועמדות.
בהגשת מועמדות צריך לדרג את המוסדות שרוצים, ולכן עברתי על רשימת המוסדות ובדקתי כל מיני פרמטרים. הכי חשוב בשבילי היה שיהיו מספיק קורסים בשפה האנגלית. מה שמצריך מעבר על הסילבוסים ולראות האם יש דמיון, או האם יש סיכוי שהקורס יאושר על ידי מרצה מהפקולטה כ”קורס חופף”. בנוסף רציתי שהאוניברסיטה תהיה ברמה טובה מבחינת דירוגים וכו’. כמו כן רציתי יעד אקזוטי, מקום שפחות סביר שאהיה בו הרבה בהמשך החיים. בסופו של דבר דירגתי את המוסד NTU (סינגפור) במקום הראשון – מכיוון שענה על הכל.
לאחר המתנה לשיבוצים, באמת קיבלתי את המוסד המועדף!
הגעתי לסינגפור בתחילת אוגוסט (המשך ישיר של סמסטר אביב שלנו). סמסטר “חורף” מתחיל פה בקיץ ומסתיים באמצע דצמבר.
אמנם השפה הרשמית פה היא אנגלית (בנוסך לעוד 3 שפות), וכולם הבינו אותי, אבל לי היה קצת קשה להסתגל לאנגלית–סינית שלהם.
למזלי שובצתי במעונות עם מחיר שכירות מסובסד, כי מחירי השכירות מחוץ לקמפוס גבוהים אפילו בהשוואה לארץ. האוכל כאן זול מכיוון שהתרבות היא לאכול “בחוץ”. לא מדובר במסעדות יוקרה אלא במתחמי אוכל פשוטים עם מבחר עצום! אפשר לאכול ארוחה צהריים משביעה ב-10 ש”ח. מי שרוצה לבשל יכול לעשות זאת במטבחון במעונות.
המנטליות של המקומיים שונה מאוד משלנו. הם חיים בין שני עולמות – מצד אחד ארץ מפותחת מאוד, עם סטנדרטים מערביים וחשיפה עצומה למערב, ומצד שני התרבות הסינית השמרנית יחסית. הם סגורים יותר, ולא תמיד יבינו אותי אם אומר משהו ציני. אין לי הרבה חברים מקומיים, אבל במוסד הזה יש כאלף סטודנטים מכל העולם, ולכן יש המון אנשים מעניינים להכיר ולדבר איתם.
האוניברסיטה עצומה בממדיה (ובמשאביה): יש כ-35 אלף סטודנטים, מעל 10 אלף מיטות במעונות, והבנייה ממשיכה. המבנים מאוד מרשימים ומטופחים.
בנוגע לשיטות הלימוד יש דברים טובים יותר מהטכניון, למשל: כל הרצאה מוקלטת בזמן אמת, ובאותו היום עולה לאתר. ויש דברים פחות טובים: שום תרגול אינו מוקלט והפתרונות לא מועלים לאתר, מה שמחייב את הסטודנטים להגיע לתרגול ואז… לצלם עם הפלאפון את הפתרונות שהמתרגל מקרין על הלוח.
בנוסף אין כאן מועדי ב’ בכלל, ואם עברת את הקורס אינך רשאי לחזור עליו, לטוב ולרע.
לגבי המרצים: היו לי מרצים הודים וסינים ואחד סינגפורי, ובסוף הצלחתי להבין את האנגלית של כולם. בגלל שאיני נראה מקומי הם התעניינו מאיפה באתי. כולם הכירו את הטכניון ולחלקם אף יש שותפים מהטכניון.
לחלק גדול מהאנשים הייתי הישראלי הראשון שהם פגשו, והייתי מבסוט לספר להם קצת על הארץ, להראות תמונות של המקומות היפים בישראל, ובכללי לתת נקודת מבט שונה ממה שהם רגילים לראות ולשמוע.
לסיכום, זו חוויה שאזכור להרבה זמן!