מימין לשמאל:יבגניה אורלוב, ניצן קרינסקי, חנאן אבומנהל ומאריה סלאמה
ארבע סטודנטיות מהטכניון זכו במלגת “אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט”, שאותה מעניקה קרן רוטשילד-קיסריה במטרה לקדם שוויון הזדמנויות באקדמיה ובחברה בישראל. המלגה כוללת שכר לימוד ומלגת מחיה לארבע שנים וכן מענק חד פעמי להשתתפות בכנס בינלאומי. “רף הקבלה לתכנית גבוה במיוחד ומאפשר לדוקטורנטיות להתמקד בשדה המחקר,” אמרה ורדית גילאור, הממונה על התכנית. “אנו מקווים שהתמיכה והסיוע של הקרן יאפשרו לדוקטורנטיות לקדם את עצמן בתוך האקדמיה, זאת לצד פיתוח החיים האישיים והמשפחתיים.”
ארבע הדוקטורנטיות שזכו השנה במלגה הן יבגניה אורלוב, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ’ רפאל לינקר, הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית; ניצן קרינסקי וחנאן אבומנהל, דוקטורנטיות במעבדתו של פרופ’-משנה אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית; ומאריה סלאמה, דוקטורנטית במעבדתו של פרופ’ משנה נתנאל קורין, הפקולטה להנדסה ביורפואית.
ניצן קרינסקי וחנאן אבומנהל, ממעבדתו של פרופ’ אבי שרודר, עוסקות בפיתוח טיפולים חדשים, מותאמים אישית, לחולי סרטן. “זהו רגע מרגש מאוד כאשר שתי דוקטורנטיות מצטיינות מהקבוצה זוכות בפרס כל כך מכובד,” אמר פרופ’ שרודר.
ניצן קרינסקי השלימה תואר ראשון בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון במסגרת העתודה האקדמית. לאחר שש שנים של שירות צבאי, שבמהלכו עסקה במחקר במכון לרפואה ימית, חזרה לטכניון למסלול של דוקטורט במסלול מיוחד במסגרת התוכנית הבין-יחידתית לביוטכנולוגיה. “זוהי מעבדה יישומית שבה עוברים הפיתוחים את המסלול המלא מרמת הרעיון והפורמולציה ועד הניסויים הפרה-קליניים,” היא מסבירה. “יש כאן שילוב של מגוון תחומים רחב – הנדסה כימית, ביולוגיה, ביורפואה, רוקחות וביוטכנולוגיה – והובלה של רעיונות בסיסיים ליישומם ברפואת האדם. הקבוצה שלנו מפתחת ננו-חלקיקים ממוקדי מטרה שלתוכם אנחנו מכניסים את החומר הרצוי – תרופה, חלבון וכו’ – כמימוש התפיסה של רפואה מותאמת אישית.”
חנאן אבומנהל סיימה באוניברסיטה העברית תואר ראשון ותואר שני במדעי הרוקחות במסגרת תכנית המצטיינים “מדעי התרופה”. במסגרת התואר השני, בהנחיית פרופ’ שמעון בניטה, היא התמחתה בהובלת חלבונים לעור באמצעות מיקרו-אימולסיות. “לקראת הדוקטורט חיפשתי מעבדה יישומית בתחום הננוטכנולוגיה והרפואה, וככה הגעתי לפרופ’ אבי שרודר,” היא אומרת. כאן היא מפתחת ננו-טכנולוגיות לשיפור הטיפול בסרטן גרורתי, תוך התמקדות בסרטן השחלות. לדבריה, “70% מהחולות בסרטן השחלות מאובחנות מאוחר, כלומר בשלב הגרורתי, שקשה הרבה יותר להתמודד איתו. כיום אנחנו מבינים שלא מספיק לתקוף את התאים הממאירים, אלא חייבים להתייחס לכל הרקמה שמסביב – כלי דם, התווך הבין-תאי וכו’ – שתומכת בגידול. במילים אחרות, דרוש כאן טיפול סינרגטי שמשנה את המאזן הסביבתי כולו וכך ‘חונק’ את הגידול.”
מימין לשמאל:פרופ’ בן ציון לוי, אלי בוך, יבגניה אורלוב, ניצן קרינסקי, חנאן אבומנהל, מאריה סלאמה, ורדית גילאור
תכנית “אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט” מעודדת נתינה ומעורבות חברתית, ושתי החוקרות מתכוונות לחנוך נערות בסיכון המשתתפות בתוכנית “אקדמיה לחיים”, הפועלת להנגיש את ההשכלה גבוהה לאוכלוסיות מודרות. בנוסף ממשיכות השתיים בפיתוח פרויקט שבו החלה מעיין רשף, שהיתה סטודנטית במעבדה, בשיתוף עם עיריית חיפה. מדובר בערכות חדשניות ללימוד מדע בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים, המאפשרות לגננים ולמורים לבצע ניסויים מדעיים יחד עם הילדים. הניסויים מתוכננים כך שיהיו פשוטים ומוחשיים, תוך מתן דגש לתחומי הבריאות והננוטכנולוגיה.
יבגניה אורלוב ממעבדתו של פרופ’ רפאל לינקר השלימה תואר ראשון בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון ותואר שני בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, ולפני שנה התחילה את לימודי הדוקטורט. במקביל היא מתנדבת במתן שיעורי עזר לסטודנטים במבוא למטלב, שהוא קורס כללי בטכניון.
בדוקטורט שלה היא עוסקת בתחום של חקלאות מדייקת. “אני חוקרת תפוחים צעירים – חנטים,” היא מסבירה. “מטרת המחקר היא לפתח שיטה שתאפשר לנו להבדיל בין חנטים שנוטים לשרוד, גם אחרי ריסוס, לבין חנטים שלא יצליחו לשרוד. אני מנסה להבין איך הריסוס משפיע על הנשירה ואיך לעומת זאת מתרחשת נשירה טבעית.” לדבריה, “הידע משני התארים הקודמים עוזר לי מאוד בדוקטורט שלי כיום, אם כי המעבר לתואר השלישי לא היה פשוט. נדרשתי ללמוד אופטיקה מפני שבדיקת הדגימות נעשית באמצעות עזרים אופטיים. הדוקטורט שלי מגוון מאוד ומחייב אותי ללמוד הרבה מתחומים שונים, וזה כמובן מאתגר ומעניין מאוד.”
מריה ח’ורי סלאמה השלימה תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון והחלה את לימודי הדוקטורט בפקולטה בהנחייתו של פרופ’ משנה נתנאל קורין. את התואר השני שלה השלימה אצל פרופ’ שולמית לבנברג.
במסגרת הדוקטורט היא מפתחת שיטות להכוונת תרופות לאזורים של טרשת עורקים כלילית (קורינארית), במטרה למנוע סתימות בעורקים אלו המספקים דם ללב. לצורך זה היא חוקרת את ההיבטים ההנדסיים של זרימת הדם באזור זה ובוחנת דרכים להכוונת ננו-חלקיקים נושאי תרופה אל היעד. כעת, בתחילת הדוקטורט, היא מתמקדת בביצוע סימולציות זרימה במחשב ובבניית מערכת ניסויית מתאימה. במקביל ללימודיה היא מתנדבת בבית ספר יסודי בחיפה ומסייעת לקבוצת תלמידים בכיתות ג’–ח’ בלימודי המתמטיקה.