אדריכלות: תשוקה וכישרון

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון פתחה את תערוכת פרויקטי-הגמר בהרצאות של אדריכלים מובילים מהעולם

רוג'ר דינר, מנהל משרד Diener & Diener בבאזל

רוג’ר דינר, מנהל משרד Diener & Diener בבאזל

“התרשמתי מכם מאוד. אני רואה כאן אנשים צעירים ומוכשרים מאוד שמאמינים בעצמם ובעבודות-הגמר שלהם ופועלים מתוך תשוקה עזה.” כך אמרה אדריכלית הנוף קייט אורף מאוניברסיטת קולומביה לסטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שהציגו את פרויקטי-הגמר שלהם. “התשוקה היא המרכיב החשוב ביותר באדריכלות, ואתם מוסיפים לה גישה מונחית-מחקר, המובילה אתכם לפרויקטים מרתקים ואקספרימנטליים. הצגת הפרויקטים היתה מרגשת מאוד, וכמה מהעבודות ממש היפנטו אותי.”

ההצגות כללו עבודות שנעשו בחמישה קורסי-סטודיו בפקולטה: ארבעה במסלול האדריכלות; “דיבור מרחב וקיימות”, “ערים חדשות”, “טרנספורמציות עירוניות בפעולה – אזרחות|חברה|כלכלה “, “פרט, חומר, הנדסה וטכנולוגיה באדריכלות”. ואחד במסלול אדריכלות נוף: LandBasics . הצגת עבודות הגמר נמשכה יומיים, שבמהלכם התקיימו הרצאות של אדריכלים וחוקרים בינלאומיים מוכרים ומובילים בתחומי האדריכלות ובאדריכלות נוף: רוג’ר דינר- מנהל משרד Diener & Diener בבאזל; ברברה קוסטה (Barbara Costa ) – אחראית המחקר במשרד האדריכלים האמריקאי LABA; ו ג’ייקוב לנגה (Jacob Lange ) – ממשרד האדריכלות הדני BIG והאחראי לתכנון המטה החדש של חברת גוגל והמגדל השני במרכז הסחר העולמי.

בין ישן וחדש

הסטודנט מאור בורמד הציג את הפרויקט שלו "חומר אשדודי"

הסטודנט מאור בורמד הציג את הפרויקט שלו “חומר אשדודי”

את ההרצאה השנתית ע”ש מורלי בלאנקשטיין נשא רוג’ר דינר, מנהל משרד Diener & Diener בבאזל, בנוכחות שגרירי שוויץ וקנדה. דינר, שעבד בישראל אצל האדריכל יעקב רכטר לפני מלחמת יום הכיפורים, אמר לסטודנטים כי “משימתו של האדריכל היא לחצוב את הבניין מתוך הסביבה. אין די בכך שהוא יתכנן עוד ועוד בניינים חדשים; עליו לייצר איזון הולם בין חדש וישן.”

ההרצאה השנתית ממומנת מקרן שהוקמה על ידי מורלי ומרג’ורי בלאנקשטיין, ובנם מקס סיפר בטקס כי “אבא שלי, מורלי, נפטר לפני 6 שבועות, בגיל 91. “הוא היה אדריכל מצליח, אב נפלא ואדם למופת, ששתי אהבותיו הגדולות היו ארכיטקטורה ומדינת ישראל. בהרצאות האלה על שמו נשזרים שני הנושאים האלה. אילו חי היום היה אומר לכם, אדריכלי העתיד: ‘עשו את המיטב, חישבו על האנשים שהתוכניות שלכם ישרתו, התמקדו במשימה אבל הניחו לאגו.’ אדריכלות היא דיאלוג מתמשך ומתפתח, והודות להרצאות על שם אבי הדיאלוג הזה יימשך גם כעת, אחרי מותו.”

 

כאמור, במהלך יומיים שלמים, הציגו הסטודנטים את העבודות שלהם בפני האורחים מחו”ל, אדריכלים מקומיים בעלי משרדים מובילים בפרקטיקה, אדריכלים וחוקרים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון וממוסדות אחרים בישראל. העבודות של המחלקה לארכיטקטורה התבססו על פיתוח תהליך סינטטי המהווה איחוי בין המחקר לתכנון והעיצוב. את הפן התיאורטי מחקרי-ביקורתי ריכזה ראש המסלול של לימודי הארכיטקטורה פרופ’ אלונה ניצן-שיפטן בקורס “אדריכלות חוקרת”, ואת הפן המעשי-עיצובי ריכז פרופ’ גבי שורץ בקורס “סטודיו”. את הדיאלוג המתמיד בין האדריכלות החוקרת לבין הסטודיו הובילו מנחים מהפרקטיקה והמחקר לפי אג’נדות שונות שהוצגו בפני האורחים והקהל הרחב:

הסטודנטית ליז לייבוביץ' הציגה את הפרויקט שלה "מושעא-מושעא"

הסטודנטית ליז לייבוביץ’ הציגה את הפרויקט שלה “מושעא-מושעא”

סטודיו “דיבור מרחב קיימות” בהנחייתם של אדר’ שמעיה צרפתי ואדר’ יונתן נתניאן התמקד בפיתוח גישה תכנונית שבה עקרונות התכנון הסביבתי נשזרים בתהליך התכנון לצד שאר ערכי התכנון ומובילים שפה אדריכלית יוצרת מודעת סביבה בקנה מידה רחב.

סטודיו “ערים חדשות” בהנחייתם של ד”ר ירמי הופמן, אדר’ אורן בן-אברהם ואדר’ איריס קשמן הציע נקודת מבט בו-זמנית, החוקרת את שנעשה ומבררת את ערכיו, ובו בעת מנסחת את מה שיכול להיעשות, או רצוי שייעשה מעתה במרחב עירוני קיים. הסטודיו התמודד בעיקר עם המרחבים העירוניים הישראליים של שנות החמישים והשישים, עשורים של מימוש אוטופיות ונקודת שיא בעשייה הבניינית בישראל.

סטודיו “טרנספורמציות עירוניות בפעולה” בהנחייתם של פרופ’ גבי שורץ, אדר’ פאתינה אבריק-זבידאת ואדר’ רונן בן אריה, שימש כמעבדה עירונית ניסיונית לביקורת וחשיבה מחודשת על תהליכי השינוי שעוברים על העיר דרך בחינה של שלושת הממדים: אזרחות, חברה, כלכלה. הסטודיו ביקש להתנסות בארכיטקטורה כמעשה אזרחי, המאפשרת לאזרחים לייצר מחדש את מערכות היחסים והקשרים שלהם עם הסביבה הפיסית, החברתית והפוליטית שבתוכה הם חיים ופועלים.

סטודיו “פרט חומר הנדסה וטכנולוגיה באדריכלות” בהנחייתם של אדר’ דוד רובינס, אדר’ עמית נמליך ואדר’ גיא אוסטרן, מציע שליטה והתמקצעות בסודות הפירוט, לא רק כפתרון טכני לרעיון אדריכלי, אלא הבסיס ממנו רעיון יכול להתפתח לפרויקט. הידע הטכני הוא חלק בלתי נפרד מהמקצועיות הדרושה בשדה האדריכלי, זה המאפשר חופש יצירה אמיתי ומתיחת ידע הגבולות של האפשרי ההתמחות בכלים ובשיטות בניה מחזקים את הקשר הנדרש בין הקונספט האדריכלי לסביבה הבנויה.

ג'ייקוב לנגה (Jacob Lange ) - ממשרד האדריכלות הדני BIG

ג’ייקוב לנגה (Jacob Lange ) – ממשרד האדריכלות הדני BIG

פרויקטי הגמר במסלול לאדריכלות נוף בסטודיו LandBasics עסקו במגוון סוגיות באדריכלות נוף. המנחים מתניה ז״ק ושחר צור מסבירים כי “לתפישתנו, אדריכל הנוף הוא דמות מפתח בחשיבה ובמציאת פתרונות יצירתיים לסוגיות תכנוניות ועיצוביות. לשם כך עליו לשלוט במרכיבי ‘התמונה הגדולה’. מטרת פרויקט הגמר היא לחשוף את הסטודנטים לסוגיות היסוד של המרחב הנופי הישראלי ולתת להם לנסח גישה כוללת להתערבות ולפעולות עיצוביות ותכנוניות בקני מידה ובטווחי זמן משתנים, תוך התייחסות למגוון ההיבטים והכוחות הפועלים בו “.

בנוסף, להגשות עצמן ולהרצאות האורחים, נבחרו חמישה פרויקטים מייצגים מכל הסדנאות של מסלולי האדריכלות והנוף. פרויקטים אלה הוצגו באירוע “פאצ’ה קוצ’ה” שהסתיים בדיון פתוח לקהל.
מאור בורמד הציג את “חומר אשדודי” מהסטודיו “פרט, חומר, הנדסה וטכנולוגיה”: הפרויקט מציג חזון אלטרנטיבי למרכז המסחרי ברובע ב’ באשדוד, המשלב בתוכו מפעל למיון אשפה. הפרויקט דן בשאלה האם ניתן להשתמש במשאב הזבל על מנת להיטיב עם כלל האנשים שיצרו אותו, ומציע דרך חדשה להתחדשות עירונית דרך שימוש במשאב זה. 

כרמל ברנשטיין הציגה את “מגה-סטרוקטורה” מהסטודיו “ערים חדשות”: הפרויקט מתמודד עם הפער בין הרעיון האדריכלי של מגה-סטרוקטורה ובין מימושו דרך עיסוק במקרה מבחן מקומי – בית אגד בחיפה. הפרויקט מציע עתה קריאה מחודשת של ערכי הבניין הברוטליסטי של שנות ה-70, ורתימתם ליצירת מרחב מזמין ורציף עבור התושבים המחבר בין הכרמל לים.

ליז לייבוביץ’ הציגה את “מושעא-מושעא” מהסטודיו “טרנספורמציות עירוניות בפעולה”: מבט מחודש על שכונת התקווה ההולכת ומתדרדרת, מזדקנת, ונחסמת מפיתוח בעיקר בעקבות הקרקע המאופיינת כמושאעות. הפרויקט מציע לבחון את המושאע לא כחסם לאי-פיתוח אלא כפוטנציאל לפיתוח, תוך יצירת מערכת תמריצים המניעה את התחדשות השכונה ע”י יוזמות פרטיות של תושביה.

נועה גנץ הציגה את “מינוס 400 // מינוס 400″ מהסטודיו “דיבור מרחב קיימות”: היא עסקה בחשיבה מחודשת על המפגש בין האדם לסביבה במרחב ים המלח. הפרויקט מתמקד בשאלה כיצד ניתן לרתום את האתגרים וההזדמנויות הסביבתיים הייחודיים באזור כחלק אינטגרלי מהתפיסה התכנונית לקראת עשייה אדריכלית ברת קיימא החסינה לשינויי הסביבה. 

לצפייה בפרויקטי הגמר לחצו כאן

לסרטון קצר על תערוכת הפרויקטים לחצו כאן

20031828339_a1b0a23424_k20192214926_291b149b5d_k